הרה"ג יהודה לב שליט"א, מח"ס 'לב המועדים'
יקום פורקן
טעם אמירתו: משום המזיקים שניתנה להם רשות להזיק למחללי שבת בפרהסיא, או למי שעצוב בשבת, ולכן אומרים 'ובריות גופא' (ספר חסידים תתשט).
הטעם שאין בה איסור תחינה בשבת, לפי שנחשבת כברכה ולא תחינה (שו"ע רפד ז).
הטעם שתפילה זו נתקנה בארמית: לפי שנתקן בבבל, ושפתם היתה ארמית, ורצו שיבינו כל הציבור שמתפללים על חיי בעלי התורה, ויתנו לב לעסוק בתורה (סידור רבינו שלמה ב"ר שמשון מגרמייזא מרבותיו של רש"י אליהו רבה רפד יא).
הטעם שאומרים בלשון ארמית, הא אמרינן בשבת (יב, ב) שאין לבקש בקשת צרכיו בלשון ארמי, כי אין מלאכי השרת נזקקים אליו, הני מילי ביחיד, אבל בציבור שהשכינה שם, לית לן בה ולכן אומרים בתפילה בלשון ארמית (אור זרוע ח"ה סימן קלג)
'מזוני רויחי'- שלא נתפרנס בצמצום אלא בהרווחה
'יקום פורקן' ראשון: יקום פורקן זה הוא ברכה כללית על חכמי ישראל, ולכן יחיד יכול לאומרה ביחידות. 'יקום פורקן' השני: הוא ברכה לקהל הנוכח, כמו שאומרים "את כל הקהל הקדוש הזה", ולכן אומרים שיחיד לא יאמר יקום פורקן זה (ספר אהלי אברהם).
הטעם שאומרים "יקום פורקן" רק בשבת
לפי שלא נאמר יקום פורקן אלא במקום שאין קרבן מוסף לכפר, ולכן בר"ח ויו"ט ובחול המועד שבאים המוספים לכפר, אין אומרים לא 'יהי רצון' ולא 'יקום פורקן' (סדר טרוייש למאיר צבי ויס).
טעם אחר: לפי שברכת יקום פורקן עניינה מעין תפילה לראש הגולה וגדולי האומה, וכיון שיקום פורקן נתקן בסדר המינוי לראש הגולה שהושיבו בבבל על כסאו, והיה זה ביום השבת, לכן אומרים רק בשבת ולא ביו"ט (סידור הגאונים תפילה שער שני פרק יג סימן א לד),
טעם אחר: כיון שהטעם שנתקן לומר יקום פורקן בשבת הוא מפני המזיקים שניתנה להם רשות להזיק למחללי שבת בפרהסיא או למי שעצוב בשבת, ולכן אומרים 'ובריות גופא', וטעם זה שייך רק בשבת ולא ביו"ט, מפני שרק בשבת יש רשות למזיקים (ספר חסידים תתשט).
"מי שברך" הוא ברכה לקהל
הטעם שאומרים רק בשבת ולא ביו"ט: לפי שניתנה הרשות בשבת למזיקים להזיק את מי שאינו שומר שבת, ולכן מתפללים 'ובריות גופא' דווקא בשבת ולא ביו"ט (ספר החסידים תתסט).
יחיד לא אומר מי שברך, לפי שהיא ברכה לציבור הנמצאים לפניו ואיך יחיד יאמר זאת.
ונאמר אמן – הטעם שבברכת החודש ובמי שברך אומרים "ונאמר אמן" ובקדיש אומרים "ואמרו אמן"
לפי שאמן של הקדיש הוא חיוב מדרבנן, לפי שהוא מאמין ומאמת שבח של הקב"ה ועושה בזה תיקון גדול לכן אומרים "ואמרו אמן", להזהיר את הציבור שיאמרו "אמן", משא"כ בברכת המזון וב"יקום פורקן" שהיא תחינה ותפילה שמתפלל על עצמו או על כלל ישראל, ע"כ מבקש מהם שיסכימו עימו "ונאמר אמן", הלוואי שתתקיים הברכה והבקשה הזאת (מנהגי ישורון).
הזכרת נשמות
מזכירים נשמות למי שיש יוא"צ בשבוע זה, ואומרים אחרי "יקום פורקן", והטעם בהזכרת נשמות: לפי ששבת היא יום מנוחה, וכנגד יום שעתיד לבוא, וביום זה גם המתים נחים ואינם נידונים, ראוי להזכיר אותם למנוחה ולברכה ולהתפלל עליהם, ולכן גם מברכים את העוסקים בצורכי ציבור (ב"י רפד).
הטעם שאחרי יקום פורקן: בכדי לתת כבוד לחיים מהמתים.
מי שברך לשומר פיו ולשונו
יש שנהגו לעשות מי שברך לכל הנזהר מלדבר בבית הכנסת בשעת התפילה, שיאמר הבעל תפילה מידי שבת בשבתו (מנהגי וורמיישא דף מב), החזן אומרו בקול והקהל עונה 'אמן'.
ויש שנהגו שלא לאומרו (הגהות חוות יאיר כתב שלא נהגו כן באשכנז ובהגה הביא שבמקצת קהילות כן אמרהו).
תקנו אב"ד מוהר"ר בנימין כץ. בפולין תיקן בעל התוס' יו"ט (הנוסח מוך תולדות התוספות ו"ט הנדפס בסוף ספר מגילת איבה לבעל התוס' יו"ט) נוסח דומה בעקבות גזרות ת"ח ות"ט. לאחר שערך שאלת חלום מן השמים, ומתוך סיגופים ותפילות, התחנן כי יגלו לו בשל מה באה הגזירה הנוראה הזאת על ישראל, ומן השמים ענו לו "בשל התנהגות של קלות ראש בבתי הכנסת ושיחות בשעת התפילה".
בספר צרור המור (פרשת בהר) כתב: "וכן נמשך להם הגירוש מצד חלול שבת ומחלקו וקטטה בבתי הכנסת בשבת ויו"ט, על כן ראוי לומר את המי שברך הזה בכל תפוצות ישראל אולי יתנו אל לבם המונים ולא עשו מחלוקת, ולא ידברו דברים בטלים במקומות הקדושים, ובזכות זה ירחם ה' על כלל ישראל ונזכה לגאולה קרובה ולבנין בית המקדש"