"כי אני ה' רופאך" (שמות ט"ו, כ"ו)
בספר 'תולדות יעקב' אודות הסטייפלער זצ"ל מובא המעשה דלהלן:
אשה אחת הייתה אמורה לעבור ניתוח לב לפי המלצת הרופאים. ביום המיועד לניתוח, כעבור חצי שנת המתנה, בהיותה בדרך לבית החולים במונית בלווית בעלה, ביקש הבעל מן הנהג לעבור דרך רחוב רשב"ם, כדי שירד להתברך מפי הסטייפלער לפני הניתוח.
כששמע הסטייפלער את בקשתו הגיב: "מה פתאום ניתוח? אין בכך שום צורך! אפשר להאריך ימים בלי ניתוח!". הבעל ההמום לא ידע את נפשו. במונית למטה ממתינה אשתו, אשר כבר מוכנה נפשית לניתוח, וכיצד זה יוכל להודיע לה לפתע פתאום כי הענין בטל ומבוטל.
נכד הסטייפלער שהבחין במבוכתו, יעץ לו לומר לאשתו שהסטייפלער שלח להיוועץ ברב שך, וכך תעכל האשה במתינות את המהפך. הרעיון מצא חן בעיני הבעל, והוא עלה גם לביתו של הרב שך זצ"ל וסיפר את סיפורו.
"נו", הגיב הרב שך, "הסטייפלער יודע מה נעשה בשמים, ואם אמר שאין צריך ניתוח אז באמת אין בו צורך". ההכרעה הכפולה התקבלה על לבם של בני הזוג והם סבו על עקבותיהם וביטלו את הניתוח.
וראה זה פלא. חלף זמן לא רב והמיחושים שהיו בלבה של האשה נעלמו כליל, והיא שבה לתפקוד מלא כאחד האדם!
אולם הסיפור לא מסתיים כאן. שנים מאוחר יותר נפטר הסטייפלער, ומאז שבו אל האשה מיחושיה וכאביה. שוב חזר הרשרוש בלב, ושוב המליצו לה הרופאים על ניתוח. כעת פנה הבעל אל מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א וסיפר לו את כל השתלשלות הדברים.
נענה רבי חיים ואמר: "יש מחלוקת תנאים במדרש (ספרי עקב סי' לא) אם ברכה של צדיק מוגבלת לתקופת חיותו בלבד, או שהיא תקפה גם מעבר לה, והמחלוקת היא מהי מדת קידוש ה' שבקיומה של ברכת הצדיק, האם גם לאחר פטירתו ניכר קידוש ה' שבקיום ברכתו.
"במקרה שלנו", סיים רבי חיים, "הכל מודים שגם לאחר הפטירה יהיה ניכר קידוש ה', שהרי רבנו בירכה שתאריך ימים, ואם חלילה לא תאריך ימים תצא ברכתו לבטלה! ממילא כאן הכל יודו שהמחלה לא תשוב עוד!".
ואכן האשה הבריאה בשנית!
(דברי שיח תשע"ו)