"ובכל מה שיעשה צריך שיסתכל ויתבונן מאד שלא יצא משם מה שיוכל להיות חילול לכבוד שמים חס וחלילה" (מסילת ישרים פרק יא)
בספר 'עלינו לשבח' מספר הגר"י זילברשטיין שליט"א: אחת מהנהגותיה היפות של רעיתי הצדקנית, מרת עליזה שושנה ע"ה, היתה, כאשר פועלי הנקיון העירוניים שבתו ממלאכתם. בעוד שרחובותיה של בני ברק היו עמוסים בשקיות אשפה, שהורדו מן הבתים והונחו ליד הפחים, זכינו אנחנו לאחסן את כל השקיות בתוך הבית פנימה! אשתי ע"ה לא התירה להוציא אותן אל הרחוב, ונימקה זאת בכמה סיבות:
האחת, מפני שהריח הנודף מן השקיות מפריע וגורם סבל רב לדיירים בקומה הראשונה הסמוכים אל חדרי הפחים. הסיבה השניה, שמא השקיות תיקרענה והאשפה תגלוש החוצה והחיידקים שבה יזיקו לזולת.
היא הוסיפה ונתנה טעם שלישי, באומרה שיש בכך חילול ה' כאשר אנשים זרים שלא זכו עדיין לשמור מצוות יראו את הנהגתם של החרדים לדבר ה' וימאסו בהם ובדרכם.
וכך הצטברה האשפה בתוך הבית שקית על שקית, וכשגבר הריח ונוצר חשש שלא תהיה אפשרות לומר דברי קדושה בתוך הבית, התזנו ספריי ריחני על השקיות…