את הסיפור הבא סיפר לי לפני כשבועיים ידיד קרוב שיחי': אחות אשתו ילדה תינוק עם מום מסויים בלב, סוג בעיה שלא כדאי להזניח אותה ויש לה מענה רפואי. הוא ואשתו האיצו מאוד בהורי התינוק שיגשו לניתוח, ואחרי בירורים וחקירות נקבע מועד הניתוח לשבוע שעבר.
והנה בלילה שלפני הניתוח חולם ידידי הנ"ל – אדם שכלתן ולא 'בעל חלומות' בדרך כלל, ובנוסף הוא יהודי ליטאי שאינו נמנה על חוגי החסידים – כיצד הוא פוגש את כ"ק האדמו"ר מקלויזנבורג זי"ע, ומיד מבקש ברכה עבור התינוק להצלחה בניתוח. האדמו"ר שואל אותו לשם התינוק, ומרוב בלבול הוא טועה בשם. האדמו"ר אומר לו: אין זה שם התינוק! הוא מצליח להיזכר ואומר לאדמו"ר את השם המדוייק, ואז האדמו"ר מברך את התינוק בחום. בבוקר מיד כשהתעורר שח את החלום המשמח לאשתו, אך ליטאים כידוע לא עושים עסק מיוחד מחלומות…
לאחר הניתוח התקשרה אם התינוק לספר לאחותה שב"ה הניתוח עבר בהצלחה ובסייעתא דשמיא, ואז היא נצלה את העיתוי וסיפרה לה על החלום של בעלה אודות ברכתו של האדמו"ר מקלויזינבורג. אולם כששמעה זאת האחות, היא פרצה בבכי… מה ההתרגשות? ובכן, עתה הגיעה תורה לספר:
"בדיוק אתמול בלילה לפני הניתוח החלטנו לתלות תמונה של האדמו"ר בסלון ביתנו. למה? משום שנזכרתי שאמא סיפרה לי שלפני שלושים ושלש שנה אני בעצמי נולדתי בזכות ברכתו של האדמו"ר מצאנז, ולכן עתה לפני הניתוח של התינוק החלטנו לתלות דמות דיוקנו בסלון כדי להתחזק מטוהר פניו הידועות והק', כהכרת הטוב על עצם לידתי"…!
יתכן שגם דבר קל כזה נחשב בשמים זכות לנפטר הדגול, והרי הצדיקים אינם מוכנים להישאר חייבים כדי לא ליהנות מנהמא דכיסופא, ע"כ בתמורה הוא דאג לברך את התינוק…
*
אשרי מי שזוכה לחנך ילדיו לנוכח דיוקן גדולי הדורות, להרגילם להביט בדמותם, וכ"ש אם זוכים לראותם בחיותם.
בספר 'פניני רבינו הגרי"ז' (עמ' קעו) מסופר: שאלו את מרן הגר"ח מבריסק אם הוא מרשה לצלם אותו, והשיב: "צלמו, צלמו, כדי שנכדיי ידעו איך שיהודי צריך להיראות". וידוע שבבית הגרי"ז אכן היתה תלויה על הקיר תמונת מרן הגר"ח מבריסק, אבל הוא רגיל לומר שבתמונה א"א לראות היטב את העיניים שלו, שהיו ממש אש להבה…
וב'אורחות רבינו' מובא שהסטייפלער סיפר, שלמרן ה'חפץ חיים' היו שתי תמונות של צדיקים שהיה מסתכל עליהם מידי יום ביומו, ואמר: תראו כמה יראת שמים נראית על פניהם, וכך היה מראה לאחרים ומדגיש זאת באזניהם. ובאמת, מי שמביט בתמונה החדשה של הח"ח יכול לחוש איך שמקבל חיזוק מהיראת שמים והענווה שניכרת עליו.
ומסופר שבכנסיה הגדולה בווינה באו צלמים לצלם את האדמו"ר רבי אברהם מרדכי מגור זצ"ל, והוא כדרך כמה אדמורי"ם הסתיר את פניו. אמר לו מחולל הדף היומי הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין זצ"ל: "ירשה מעלת כבודו להצטלם, יראו הדורות הבאים מהו דיוקנו של 'יהודי טוב'!"…
(קטעים מתוך 'מאמרי עינינו גל' [בשינויים קלים] בתוך 'אוסף גיליונות' ויקהל תשע"ט)
מהן 2 התמונות שתלו בבית בעל "חפץ חיים" זצ"ל?
למה אין מגלים מהן 2 התמונות שתלו בבית בעל "חפץ חיים" זצ"ל?