"ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם…" (בראשית יח ח)
מנהג נהג כ"ק מרן אדמו"ר ה'בית ישראל' מגור זי"ע עוד בחיי חיותו של אביו הקדוש: להיכנס אל היכל בית־המדרש בשעות המוקדמות מאד של השחר, בארבע ובחמש לפנות בוקר, ולהזמין ממשכימי הקום שיעלו אל מעון קדשו לשתיית תה.
בלבבם של חסידים באים בימים, יוקד זיכרון ה'תה' בקודש פנימה כמכוות אש. בין המוזמנים אל שתיית התה בקודש פנימה היה הגאון רבי משה שובקס זצ"ל, ראש ישיבת בעלזא, אשר חיבה יתירה נודעה לו אצל מרן ה'בית ישראל'. באחד ה'פארטאגס' (-לפנות בוקר), כאשר הוזמן רבי משה לשתות 'תה' במחיצת הקודש, עמל הרבי משך דקות להכין תה משובח במיוחד, וכשהגישו לפני רבי משה זצ"ל התבטא: "תה שכזה, לא שתית מימיך!"
מספרים עליו, על מרן ה'בית ישראל', שבצעידתו ברחובות שכונת 'מקור ברוך' באישון ליל שבת קודש, הבחין בשני בחורים המתגנבים אל מטבח הישיבה על מנת לטעום מהטשולנט המבעבע על הפלטה במטבח הישיבה, כנוהגם של בחורים בעלי קונדס.
ראה הרבי ושמר את הדבר בליבו. כעבור שעתיים ושלוש, עת ישבו אותם שניים ולמדו בבית־המדרש כהכנה לתפילה, הגיע שליח לבשר להם: הרבי מזמין אתכם ל'תה'. הם הגיעו אל הקודש, אלא שהפעם לא היה זה 'תה' – הרבי שינה מהרגלו והניח לפניהם שני ספלי קפה עתירי חלב.
אחד מהשניים תיכף פרש מהשתיה בהיותו בשרי מהטשולנט הגנוב, אבל הבחור השני, מרוב רעד ובושה, החל מברך ברכת 'שהכל'… תיכף זכה הוא לסטירת לחי מידי הקודש: "הלא אתה בשרי!" – גער בו הרבי – "ואיככה תרצה לשתות את הקפה!"…
כך, בדרך שלא תישכח מהם לעולם, חינך מרן ה'בית ישראל' את הבחורים לבל יהינו עוד לשלוח יד ולגנוב מאכלים ממטבח הישיבה ובכך לעבור בשאט נפש על יסודות הדת וההלכה.
(מתוך מאמרו של הרב יקותיאל יהודה גנזל, 'המבשר תורני')
הסיפור על הבית ישראל
הוא לא היה נותן אף פעם קפה אלא "תה עם חלב" שתיה מקובלת מאוד על הפולנים