"אמרו חכמינו ז"ל, אמר הקב"ה, פתחו לי פתח כמחט של סדקית ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם. הכוונה, כי אף שאנו בגולה במצבנו הדל ואין בנו כוח לעמוד נגד היצר, ולהתחזק ולשוב בתשובה שלמה כבקשתנו תמיד, והחזירנו בתשובה שלמה לפניך, עלינו להתחזק ולשוב לפני ה' על כל פנים בפתח קטן של תשובה, והיינו, בחרטה גמורה על העבר וקבלה אמיתית על להבא, לשוב לפני ד' אלקינו, לקיים כל המצוות אשר ציוונו. ואף שלא באנו עדיין לאהבת ה' ולא לידי יראה כראוי, על כל פנים 'שֵׁם' תשובה הוא כיון שמתחזק לקיים תורת ה' ומצוותיה בכל לבבו ונפשו. ועיקר כוונת הקב"ה הוא, שנהיה אנו המתחילים בתשובה, ואף שהוא יעשה העיקר, מכל מקום השם הטוב יחול עלינו עם ישראל – שאנו התגברנו על יצרנו.
וכאשר יתבונן האדם, שאנחנו קרובים כעת לזמן אשר יאמר עליו, וְהִגִּיעוּ שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין לִי בָהֶם חֵפֶץ, וכמו שאמרו חכמינו ז"ל שאלו הם ימות המשיח, שאין בהם לא זכות ולא חובה, כי נגמר כל העסק; בוודאי יחוס על נפשו. וכדוגמת זמן הנעילה של יום הכיפורים, שהאדם יודע שהוא זמן האחרון להחתם לחיים, כמה מתחזק לשוב בתשובה ולא להיות נרדם, ככה צריך להיות האדם בזמננו קרוב לה' ולשמוח בעבודתו בכל מה שיהיה ביכולתו, הן בענינים שבין אדם למקום והן בין אדם לחבירו, ואז אשרי וטוב לו בזה ובבא".
[ליקוטי אמרים השמטה]