מנהג ישראל לומר בשבתות הקיץ לעת מנחה פרק אחד ממסכת אבות, כמובא ברמ"א (או"ח סי' רצב, ב). ויש שכתבו הטעם, כיון שמשה רבינו נפטר באותו זמן, לכן ציוו חכמים שנעסוק במסכת אבות, מפני כבודו של משה רבינו שקיבל תורה מהשי"ת בסיני ומסרה ליהושע והיה המתווך בין הקב"ה ועם ישראל.
במקורות הקדומים מצינו שהמנהג היה לומר בכל שבת את כל חמישה הפרקים, כמובא ב"ספר הישר לרבינו תם" (חלק התשובות סי' מה ו) שמנהגנו לקרות מסכת אבות וגומרים כל הפרקים בשבת במנחה, והברייתא של קניין תורה (הנקראת גם פרק ששי) המתחלת בלשון 'שנו חכמים' לא אמרו. והגאונים רב סעדיה גאון ורב שר שלום גאון כתבו שהמנהג לומר אף הברייתא של קניין תורה בכל שבת, וכן היה המנהג במדינות בבל ספרד ופרובינצא.
אולם ב"ספר המנהיג" כתב, שהמנהג הטוב לשנות פרק אחד בכל שבוע ולא כל הפרקים בשבת אחת, וכן נתפשט המנהג בכל המקומות, שלא לומר כל שבוע כל מסכת אבות, וכמו שכותב הרשב"ץ (בספרו "מגן אבות" פרק ה כו) שהמנהג בצרפת לקרוא בשבתות בין פסח לשבועות כל שבוע פרק אחד, ולכן הכניסו גם הברייתא של קניין תורה, כיון שיש ו' שבתות בין פסח לחג השבועות, וכן מבואר ב"פירוש רבינו יוסף בן נחמיאש".
ויש שנהגו לקרוא ב' פרקים בכל שבת (ספר "כל בו"), ובספר "מנהגים ישנים" מביא שיש מקומות שבתחילה אומרים פרק אחד בכל שבת ולאחר שסיימו מסכת אבות פעם אחת, אזי בפעם שניה אומרים ב' פרקים בכל שבת עד י"ז בתמוז. וכן היה גם המנהג באשכנז, כפי שכותב המהרי"ל שבפעם שניה אומרים ב' פרקים בכל שבוע, והוא מוסיף שיש נוהגים שבפעם שלישית אומרים ג' פרקים ביחד.
נפ"ש – נשא פנחס שופטים
המנהג הנפוץ הוא, שאומרים כל שבוע פרק אחד, ולפני ראש השנה – כשנשארו רק ג' שבועות ולא יספיקו לסיים עוד פעם את כל המסכת – נוהגים לשנות כל שבוע ב' פרקים. וטעם מנהג זה נמצא ב"ילקוט מעם לועז" (פתיחה למסכת אבות), כיון ששיערו חכמים שכל אדם חייב ללמוד המסכתא לכל הפחות ד' פעמים כמו שמצינו אצל משה רבינו שלימד תורה לישראל ד' פעמים ולכן נוהגים ללמוד מסכת אבות ד' פעמים בשבתות הקיץ.
ומצינו בספרים סימן כיצד לזכור מתי מתחילים מחזור חדש באמירת פרקי אבות. שהנה אחר פסח אין צריכים סימן, כי מיד בשבת הראשונה מתחילים לומר פרקי אבות, ואחר כך הסימן הוא 'נפש' – פרשיות נ'שא פ'נחס ש'ופטים, שבהן מתחילים עוד מחזור ("ספר המחכים" עמ' 27). וסימן זה הוא רק בשנה רגילה, אבל בשנה מעוברת אין מתחילים בפרשיות אלו.
אבל המהרי"ל מביא הסימן של 'נפ"ש', כסימן מתי מסיימים את פרקי אבות, דהיינו: בפרשת נשא מסיימים מחזור ראשון, ובפרשת פנחס מסיימים מחזור שני ובפרשת שופטים מסיימים בשלישית. ויש שכתבו שדברי המהרי"ל מבוארים ביותר בשנה מעוברת, שאז הסימן הוא לסיום הסדר של פרקי אבות.
להארות והערות ניתן לפנות למכון "המנהג" במייל: [email protected]