תשובה שלילית ממשפחתה של המדוברת.
התלבטתי מעט כיצד לבשר את הבשורה הלא נעימה למשפחת הבחור, שדווקא כן היתה מעוניינת מאוד בשידוך המדובר. שוחחתי עם חברי ובעדינות הסברתי לו שמשפחת המדוברת סבורה שההצעה אינה מתאימה.
החבר קיבל את החדשות בצורה יפה מאוד, והביע ביטחון מלא בכך שאם כך סובבה ההשגחה העליונה, אז מתברר שאכן לא זה השידוך המיועד לבנו.
"כשעונים לי תשובה שלילית", הוא אמר אז, "אין בליבי שום כעס ואפילו לא אכזבה. ככה זה בשידוכים. מציעים הצעות שונות ומשונות, הרוב לא מצליח, אבל כל מה שאנחנו צריכים זאת הצעה אחת שכן תצליח בעזרת ה'.
"דווקא כשמעכבים את התשובה, זה מעורר תחושות לא נעימות. כי אנחנו מסתובבים במשך ימים ולפעמים גם שבועות עם חוסר ודאות. אנחנו לא יודעים אם הבירורים עדיין נמשכים, והאם להמשיך להמתין, או שמא כבר התקבלה ההחלטה והמשפחה סתם מתעכבת במתן מענה שלילי".
למדתי מדבריו שיעור חשוב מאוד: כשיש לך תשובה שלילית, אין שום סיבה לעכב אותה. העובדה שלך לא נעים לומר את ה"לא", אינה מצדיקה שתפיל ימים של ספקות וחוסר ודאות על הצד השני.
זה נכון לגבי שידוכים, זה נכון לגבי הצעות עבודה, וזה נכון לגבי כל מצב אחר בחיים, שבו אדם אחר יושב ומצפה לתשובתך.
זה היה סיפור קטן על הצעת שידוך שלא קרמה עור וגידים, אבל למדתי ממנה שיעור גדול וחשוב מאוד לחיים… אל תתיש את האחרים, אם יש בידך תשובה, ענה מיד, ובכך תקל על זולתך.
הצעות שלא יוצאות אל הפועל
יש בדיוק על זה סיפור נפלא מהרה"ק ר' ברוך ממעז'יבוז', מופיע בספר "נתיבות רפאל"