"וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶבְחַר בּוֹ" (במדבר יז כ)
הגאון ר' זונדל קרויזר זצ"ל סיפר מעשה מופלא שהיה לו עם מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל. הייתה תקופה שבגלל הוצאות נישואי ילדיו שימש כמלמד בכתה ח' בת"ת תשב"ר. והנה באחד הימים הלך רבנו הגראי"ל להתפלל מנחה בישיבת 'אהל יעקב', ועד שהתקבץ מנין ראה על השולחן את הספר 'אור החמה' עמ"ס בבא מציעא שחיבר הגאון ר' זונדל, והתבונן בארבעה מקומות בספר ונהנה מאוד.
אחרי התפילה שאל רבנו אברך אחד מיהו המחבר של הספר, ואמר לו: "רבי זונדל קרויזר, שנמצא כעת בבני ברק לרגל עבודתו כמלמד בתשב"ר, משום שהוא זקוק לכסף לחתן ילדים".
באותו ערב פנו לרבנו מישיבת לוצרן שבשוייץ שהם מחפשים ר"מ לישיבה, ושאלוהו האם יש לו להציע להם איזה מועמד. התבונן רבנו ואמר: 'הרי לא בכדי התפללתי היום בישיבת אהל יעקב, וראיתי שם את הספר 'אור החמה'. כנראה ההשגחה רצתה שהוא יהיה הראש ישיבה שם'… והציע להם את הגר"ז. ומאחר והם חששו קצת שיהודי ירושלמי כמותו לא יתאים כ"כ לסגנון ישיבתם, טרח רבנו והביא להם עוד כמה וכמה ת"ח שאצלם יוכלו לברר עליו, ואכן נגמר הדבר בכי טוב והוא כיהן שם בישיבה תקופה ממושכת.
לימים שאלו מנהלי הישיבה את רבי זונדל מה הקשר שלו להגראי"ל, ואמר להם שמעולם לא דיבר עמו, ואז סיפרו לו שהוא זה שהציע אותו וכו'. כעבור תקופה פגש הגר"ז את רבנו והודה לו על שהמליץ עליו, ומיד החל רבנו לדבר עמו על אותם ארבעה ענינים שראה בספרו לפני שנים. ותמיד היה הגר"ז זצ"ל מתפעל מהנהגתו של רבנו, איך שהוא מחשב כל פרט והנהגה בחייו מה רצון ההשגחה.
(להתעדן באהבתך, מפי הרה"ג רבי כתריאל כהן שליט"א)