הרב צבי וינברג
"וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם" (בראשית כ"ד,י"ג)
בכמה מקומות בתנ"ך מצאנו שהנשים והבנות היו שואבות מים מהבאר, כמו אצל רחל, אצל ציפורה אשת משה, וכן אצל שאול (שמואל א' ט,יא) וכן מובא בכמה מקומות בחז"ל על נשים שהיו שואבות מים. ובאמת שזה דבר פלא, מדוע היה זה תפקידן של הנשים, ולא של הגברים.
וראה ברמב"ם הל' נדרים (פי"ב הי"א) שאשה שנדרה שלא תתן מים לפני בהמת בעלה ותבן לפני הבקר, אינו יכול בעלה להפר לה, שזה נדר שאין בו עינוי נפש, ואינו מדברים שבינו לבינה, ואין זה ממלאכות שהיא חייבת בהן.
וכתב הכסף משנה שלא חייבת לתת מים לפני בהמת בעלה, משום דסתם השקאת בהמה בנהר או במעיין היא, ואין דרך נשים לצאת חוץ לבית, דכל כבודה בת מלך פנימה, הילכך לא חלה עליה חובת ההשקאה אפילו כשהמים בתוך הבית.
וראה בהדר זקנים לבעלי התוספות (פרשת משפטים) על הפסוק "לא תצא כצאת העבדים" שכתבו: שאינו יכול להכריחה לעשות מלאכתו בחוץ כמו שהעבדים יוצאים לשאוב מים או לטחון, או שאר מלאכות בחוץ כי אם בבית כי כל כבודה בת מלך פנימה.
מוכח שאין דרכה של האשה לצאת ולשאוב מים, וא"כ צ"ע מדוע וכיצד רבקה הצדקת יצאה לשאוב מים.
ומצאנו בזה בספר אור החיים (לחסיד רבינו יוסף יעב"ץ זצ"ל ממגורשי ספרד, עמ' 6) שכתב: וזה שכתב 'ה' אלקי אדוני אברהם הקרה נא לפני היום', כי אליעזר שואל דבר שלא כמנהגו של עולם, כי אין דרך הבנות הצנועות ללכת לשאוב מים, כי כל כבודה בת מלך פנימה, על כן אמר, אתה ה' שכל הסיבות והגלגולים מתגלגלים לפניך, לעשות רצונך לכל אשר תצוום, הקרה סבב מקרים וסיבות שהנערה הזאת תצא אלי.
(קב ונקי)
תשובה פשוטה שהיא סברת שאר המפרשים שאינם שואלים שאלה זו
אשה אין כבודה לשאוב מים לבדה, אך ביחד עם שואבות נוספות ככתוב "בצאת השואבות",זו אכן כן דרכה לשאוב .
כן מצאנו בגמ' בברכות ובפמ"ג עי"ש :דברי הפרי מגדים באשל אברהם סימן ג ס"ק ב: "ומשמע קצת דנכנסין שני נשים בבית הכסא".
אפשר שאין כוונתו שזו חובתן, אלא כדברי הים של שלמה במסכת קידושין פרק ד סימן כד: "ואין שייך לומר עליה שמא אחת תלך לצרכה, כי דרך הנשים לילך יחד, כי האי דאמרינן, נשים מספרות בבית הכסא".
רואים שזו היתה הדרך ללכת ביחד וככה גם לשאוב זו הדרך ביחד ,וביחד אין בזה חוסר צניעות