האם התיבות 'קדשנו במצוותיך וכו" בתפילת שבת ראש חודש, הושמטו מהדפוס בשוגג?
בנוסח תפילת שבת ראש חודש במוסף, כתב השו"ע (סימן תכה סעי' ג) שיש להזכיר בברכה רביעית שבת וראש חודש וכן לחתום 'מקדש ישראל וראשי חודשים'.
המעניין הוא, שבתפילת מוסף בשבת ראש חודש, הושמטו כמה תיבות שיש בנוסח הקבוע בתפילת שבת, והם 'קדשנו במצוותיך ותן חלקנו בתורתך שבענו מטובך ושמח נפשנו בישועתך וטהר לבנו לעובדך באמת', ונאמרו כמה טעמים בסיבת הדבר:
בערוך השלחן (ס"ב) כתב שכנראה חסר מהדפוס, שהרי בכל יום טוב שחל בשבת אומרים נוסח זה, וסיים שלכן היה נוהג לאומרה. וכן כתב הרמב"ם (בסדר התפילות, בנוסח הברכה האמצעית) שצריך לומר 'קדשנו במצוותיך' וכו', [וכן מנהג בני ספרד לאומרו].
והגרש"ז אויערבך (הליכות שלמה ראש חודש, פ"א סי"ח וארחות הלכה הע' 61) הורה שהמנהג שלא לאומרו, ואין לשנות מהמקובל. וכן הורה הגרי"ש אלישיב (קובץ מבקשי תורה טז-יז, עמ' תס), והוסיף וביאר, שהנוסח שאומרים 'למחילת חטא ולסליחת עוון' הוא כנגד 'קדשנו במצוותיך', כי על ידי מחילת החטאים וסליחת העוונות מתקדשים במצוות ה', וכן מכוון נוסח זה כנגד 'וטהר לבנו לעבדך באמת'.
הוצאות ראש חודש, האם קצובות הן לאדם מראש השנה או שהן כהוצאות שבת שאינן קצובות?
ידועים דברי הגמרא בביצה (טז, א) שכל מזונותיו של האדם קצובים לו מראש השנה עד ראש השנה, חוץ מהוצאות שבת ויום טוב והוצאות בניו לתלמוד תורה, שאם מוסיף מוסיפין לו ואם פוחת פוחתין לו. והביאה המשנ"ב בהלכות שבת (סימן רמ"ב ס"ק ד).
ובגמרא שם לא הזכיר הוצאות ראש חודש יחד עם הוצאות שבת ויום טוב, שאינן קצובות, ואכן בדרכי משה (סימן רמב אות ב) כתב שהאור זרוע (הלכות ראש חודש סי' תנג) הוסיף בשם הירושלמי ומהפסיקתא שגם הוצאות ר"ח בכלל זה, וציין הדרכי משה שגם הטור (סי' תיט) הביא את דברי הפסיקתא. וביאר הבית יוסף (סימן תיט), שמה שלא הוזכרו בגמ' הוצאות ר"ח, הוא משום שכלולות הן במה שהזכירה הגמ' הוצאות יום טוב.
וכן הביא המשנ"ב (סימן תיט ס"ק א) דברי הגמרא האלו בשם המדרש פסיקתא, ושם הוזכרו ראש חודש וחול המועד יחד עם שבתות וימים טובים שאין מזונותיהן קצובים, ואם מוסיף מוסיפין לו ואם פוחת פוחתין לו.
ובגדר 'אין מוזנותיו קצובים' וההבטחה שאין מחסרים מזונותיו על הוצאות שבת ויום טוב, דעת הגרי"ש אלישיב (שבות יצחק חשמל פי"ט עמ' קפח) שלא נאמרה אלא על קניית דברים שהן לצורך כבוד השבת וימים טובים, אבל על קניית דברים שהם בגדר מותרות, לא נאמרה הבטחה זו.
כיצד מקיימים סעודת ראש חודש שחל בשבת?
כתב המשנה ברורה (סימן תיט ס"ק ב) בשם האחרונים שהמדקדקים נוהגים כשחל ראש חודש בחול עושים מאכל אחד יותר מאשר שאר כל הימים לכבוד ראש חודש.
וכשחל ר"ח בשבת, שכבר אוכלים סעודה לכבוד השבת, כיצד יקיימו את העניין של קיום סעודת ראש חודש? במגן אברהם (סימן תיט ס"ק א) כתב בשם הרי"ף והרא"ש שראש חודש שחל בשבת, לעשות סעודה באחד בשבת משום שאין ניכר בשבת שעושים משום ראש חודש, והוסיף שהב"ח כתב שלא נהגו כן. עוד כתב המגן אברהם שם: "ונראה לי דיש למשוך סעודה שלישית עד הלילה, ואז יוצא ידי חובת סעודת ראש חודש גם כן", אכן בשעה"צ (ס"ק ד) כתב שבזמננו שבלאו הכי ממשיכים הסעודה שלישית עד הלילה אין בזה היכר.
והמשנ"ב שם כתב, שעושים מאכל אחד יותר ממה שנוהגים לאכול בכל השבתות, כדי שיהיה ניכר כבוד ראש חודש. ובשעה"צ (ס"ק ה) הביא מהסידור יעב"ץ שכתב שלפי דעת הירושלמי, שאם לא עשה מאכל יתר בשבת, יכול לקיים זה במוצאי שבת שירבה בסעודת מלווה מלכה לכבוד ראש חודש.