שאלה: ידוע גודל מעלת התפילה לעורר רחמי שמים בקברי צדיקים, ונתפשט בזמננו שרבים תורמים כספי צדקה כדי שוועדות הצדקה ישלחו שלוחים להעתיר בעדם ולהזכיר שמותיהם בקברי צדיקים. ולכאורה, מדוע אין חשש לכהן במה שהוא שולח שליח להכנס למקום קברים, דבר שנאסר לכהן? ואף שאין שליחות לדבר עבירה, וממילא אין איסור על הכהן במה ששלוחו נכנס לבית קברות, אך הרי הרמ"א בחו"מ סי' קפ"ב פסק, שבאופן שהשליח אינו מחויב בדבר, יש שליחות לחייב את המשלח במעשה השליח. ואמנם ברור לי שהדבר מותר, כפי שהנהיגו גדולי הדור נשיאי קופות הצדקה, אבקש להבין טעם הדבר.
תשובה: ברור שהדבר מותר כאשר השליח הוא ישראל ואין לו נדנוד איסור בכניסה לבית קברות. ובגוף ההערה, מצאנו לפרי מגדים (או"ח סי' שס"ג במשב"ז) שהעיר בזה וכתב שיש ליישב, ונראה כוונתו, שכאשר השליח הוא ישראל, ממילא מתייחסת למשלח הפעולה כפי שנעשתה – שישראל נכנס לבית הקברות. והרי זה כמו שהכהן במו ידיו הכניס ישראל לבית הקברות, שזה דבר המותר בהחלט.