כלי שרוב תשמישו הוא בכלי שני וקרה פעם אחת שבלע מכלי ראשון, האם צריך להגעילו מכלי ראשון? • האם כוסות שתייה וכפות צריכים הגעלה מכלי ראשון? • ולאיזה סוגי כלים מועילה הגעלה? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תנ"א סעיפים ו' – ט' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
'כבולעו כך פולטו', וכל כלי צריך להגעיל אותו כפי הצורה בה הוא בלע, ולכן, כלי שבלע בכלי ראשון, מגעילים אותו בכלי ראשון, וכלי שבלע בכלי שני, מספיק להגעיל אותו בכלי שני, ושיטת השו"ע היא, שהולכים בכל כלי וכלי אחרי רוב תשמישו, ולכן, כלי שרוב תשמישו הוא בכלי שני, אע"פ שקרה שהוא בלע מכלי ראשון, מספיק להגעיל אותו בכלי שני בלבד, וכלים שרגילים להשתמש בהם בצונן, אע"פ שקרה פעם אחת שהשתמשו בהם בחמין, מספיק לשטוף אותם, והם מותרים בשימוש בפסח, וקערות שמשתמשים בהם ע"י שמערים לתוכם את התבשיל שהתחמם בכלי ראשון ע"י האש, אע"פ שקרה ובישלו בקערות עצמם, ונמצא א"כ שיש בו בליעות מכלי ראשון שעמד על האש, בכ"ז מספיק להגעיל אותם בדרך עירוי, כיוון שרוב תשמישם בעירוי, והמ"ב מסייג את הדברים ואומר, זה הכל אם עבר מעת לעת מאז שבישלו בו בכל ראשון.
הרמ"א אומר, יש מחמירים להגעיל את הקערות בכלי ראשון, וכך המנהג, שכלים שמשתמשים בהם בכלי שני או בעירוי מכלי שני, אבל פעם אחת בלבד השתמשו בהם בכלי ראשון, צריך להכשיר אותם ע"י הגעלה מכלי ראשון, אבל בדיעבד סומכים על הדעה הראשונה, ואם לא הגעילו אותם בכלי ראשון והשתמשו בהם בפסח, המאכל מותר.
עוד אומר הרמ"א, כל דבר שיש לחוש שמא השתמש בו בכלי ראשון, כגון כפות, צריך להחמיר ולהגעיל אותם בכלי ראשון, ויש מחמירים להגעיל כל כלי שתייה, אע"פ שמשתמשים בהם בצונן, והטעם, כיוון שאולי השתמשו בהם בחמין בכלי ראשון, אבל בדיעבד מספיק להם שטיפה, והם מותרים בשימוש בפסח, שהרי רוב תשמישם בצונן.
קערות גדולות שצריך להגעיל אותם בכלי ראשון, אבל א"א להכניס אותם לתוך כלי ראשון כיוון שהם גדולות, יש עצה לזה, והיא, ע"י שיקח אבן וילבן אותה באש, ויכניס אותה לתוך הקערות, ואח"כ יערה לתוך הקערה מים רותחים מכלי ראשון, והאבן המלובנת גורמת לכך שהמים הרותחים לא יצטננו, וממילא נחשב הדבר שהגעיל את הקערה בכלי ראשון, והכריע המ"ב, שהגעלה בעירוי ואבן מלובן, לא נחשבת כהגעלה בכלי ראשון לשאר הכלים, והיא מועילה לקערות בלבד כיוון שא"א אחרת, ומוסיף המ"ב מגבלה נוספת ואומר, שאפילו בקערה וכיוצא בזה שצריך להגעיל אותם בכלי ראשון רק בתור חומרא, גם להם לא מועיל עירוי ואבן מלובן, ואין להקל לכתחילה להגעיל אותם ע"י אבנים, אלא בידוע שהוא אינו בן יומו מתשמיש כלי ראשון, יוצא א"כ, שבשני תנאים מועיל הגעלה ע"י אבן מלובן:
א. בקערה, שמעיקר הדין מספיק להגעיל אותה ע"י עירוי.
ב. עבר מעת לעת מהזמן שהשתמשו בה בכלי ראשון.
הגעלה ע"י עירוי ואבן מלובן, מועילה לכל כלי גדול שצריך הגעלה מכלי ראשון, וא"א להכניס אותו לתוך כלי ראשון, ואופן ההגעלה היא, ע"י שיעביר את האבן על כל הכלי, ואז מגעיל כולו, ואפילו שיש מקומות שהאבן לא נוגעת בהם, בכ"ז המים הרותחים שעירה מכלי ראשון והם רותחים מהאבן המלובנת, הם מגיעים לשם, וזה מספיק, ובאמת בכלים כאלו שיש אוגנים ובליעות כעין כפתורים ופרחים, שאז א"א להעביר את האבן על פני כל הכלי, ואולי מי הרתיחה גם לא יגיעו לשם, נכון להחמיר שלא יגעיל אותו ע"י אבנים, אלא יכניסם ליורה.
כפות שעשויות מקרן, כיוון שהם מתקלקלות במים חמים, לא מועיל להגעיל אותם בכלי ראשון, כיוון שחוששים שהוא יחוס עליהם ולא יגעיל אותם היטב, ולכן גם אם מגעיל אותם בכלי ראשון, ההגעלה לא מועילה.
הגעלה מועילה לכלי עץ, ולכלי אבן, ולכלי מתכת, ומוסיף המ"ב, דווקא אם הכלי חלק בלי סדק וגומא, וכן כלי עצם מועילה להם הגעלה, כיוון שהעצם קשה ואין חשש שיחוס עליהם.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א