יום רביעי א' בשבט תשע"ח
מדוע אומרים 'אתה חוננתנו' דווקא בברכת 'חונן הדעת'?
מצוה לקדש את יום השבת בדברים ביציאתו, ולהזכיר בהם הבדלו של יום השבת מימות החול, וזוהי מצות 'הבדלה'. ותיקנו חכמים לומר דברי הבדלה בתפילת ערבית של מוצאי שבת, בהוספת 'אתה חוננתנו' לברכת 'חונן הדעת'. ושני טעמים לכך שתיקנו לאומרה דוקא בברכה זו: האחד, שאסור לתבוע צרכיו לפני הבדלה; והשני, שההבדלה בין קודש לחול מקורה בדעת שיש באדם, ולכן מקומה בברכת הדעת. ובהתאם לטעמים אלו נקבע גם מיקומה של ההבדלה בתוך הברכה: ראשית, מכירים בנתינת הדעת, באמירת "אתה חונן לאדם דעת...", ולאחר מכן אומרים את ההבדלה – "אתה חוננתנו...", שמקורה בדעת, כנ"ל, ואז מתחילים בבקשות, באמירת "וחננו מאתך". [שו"ע רצד, א, משנ"ב א-ב, ושעה"צ ב; ביאורים ומוספים דרשו, 3]
מי שהבדיל על הכוס לפני ערבית – האם צריך לומר 'אתה חוננתנו'?
חובת אמירת 'אתה חוננתנו' בתפילת ערבית במוצאי שבת, היא אף כאשר אמר לפני התפילה "ברוך המבדיל בין קודש לחול", שבכך מותר בעשיית מלאכה; ואף אם הבדיל על הכוס. ומי ששכח לומר 'אתה חוננתנו', ונזכר לאחר אמירת שם ה' בחתימת ברכת 'חונן הדעת', ימשיך בתפילתו כרגיל; ולא יאמר אתה חוננתנו בברכת 'שומע תפילה'. ומי ששכח להתפלל ערבית, ומתפלל בשחרית פעמיים, הראשונה לשם שחרית והשניה להשלמת תפילת ערבית – לא יאמר אתה חוננתנו; אך אם לא הבדיל בלילה כלל, דהיינו שלא אמר גם הבדלה על הכוס, אזי עדיין מוטלת עליו חובת הבדלה, ויאמר אתה חוננתנו בתפילה השניה, שהיא לשם תפילת ערבית. [שו"ע רצד, א ו־ד, ומשנ"ב א, ב, ג, ו ו־ז; ביאורים ומוספים דרשו, 11]
כיצד יתכן ששתיית מים תחייב להתפלל ערבית פעם נוספת?
כאמוּר, מי שלא הבדיל בתפילה, דהיינו שלא אמר 'אתה חוננתנו' בתפילת ערבית, אינו צריך לשוב ולהתפלל. אולם, אם לאחר התפילה טעה ואכל או שתה בטרם הבדיל על הכוס – קנסוהו חכמים לשוב ולהתפלל ולהבדיל בתפילה. ויש אומרים שאף אם אמר לפני שאכל "ברוך המבדיל בין קודש לחול", צריך להתפלל שנית; ויש שמסתפק בדבר. ואם הבדיל על הכוס לפני שהתפלל שנית – יש אומרים שלא יתפלל שנית, כיון שכבר יצא ידי חובת הבדלה; ויש שנראה מדבריו שגם באופן זה צריך להתפלל שנית. ויש אומרים שדין זה שצריך להתפלל שנית אינו רק כשאכל ושתה, אלא גם כשעשה מלאכה; ויש שמפקפק בדבר, ולמעשה – אין לחזור ולהתפלל. [שו"ע רצד, א, משנ"ב ד, וביה"ל ד"ה ואם, וד"ה צריך; ביאורים ומוספים דרשו, 12]