יום שלישי כ' בתמוז תשע"ט
כיצד יש לנהוג כאשר מתגלה סתירה בין תוצאות המדידה של ה'תחום'?
עיר שמדדו את 'תחומיה' שני מומחים למדידה (ראה שו"ע לעיל, ז), ותוצאות שתי המדידות נמצאו שונות – מאחר ואיסור תחומין מדרבנן, אנו מניחים כי התוצאה המחמירה, דהיינו המקטינה את התחום, היא השגויה, ומקבלים את התוצאה האחרת, המגדילה את התחום.
במה דברים אמורים? כאשר ההפרש בין התוצאות אינו עולה על חמש מאות ושמונים אמה, (ויש אומרים – חמש מאות ושמונים וחמש אמה); כיון שעד להפרש כזה ניתן להסביר את הטעות בכך שהמודד טעה וביצע את המדידה באלכסון משתי זוויות העיר, ומתח את קו התחום מסוף אלכסון זה לסוף אלכסון זה, ולכן התקבלה התוצאה המחמירה. אולם, בהפרש גדול יותר, לא ניתן להסביר את הטעות באופן זה, ומכיון שאין סיבה להצביע דווקא על תוצאה מסוימת כשגויה, יש לדחות את שתי התוצאות, ולברר את מידת התחום האמיתית במדידה חוזרת.
[שו"ע שצט, ט, ומשנ"ב לה, לו, לז ו־לט; ביאורים ומוספים דרשו, 22]
באיזו נקודה של ה'תחום' ניתן להתרחק מהעיר אלפיים ושמונה מאות אמה?
כפי שלמדנו, את 'תחומי' העיר מודדים בצלעות שוות, בריבוע או במלבן, על פי צורת העיר, (ראה שו"ע שצח, א-ג). ולכן, לדוגמה, עיר שגודלה אלף על אלף אמה, שטח ריבוע התחום שלהּ הוא חמשת אלפים על חמשת אלפים אמה. על פי מדידה זו, בכל מסגרת תחום של עיר, בין בריבוע ובין במלבן, יש בארבע הזוויות של המסגרת שטח של אלפיים על אלפיים אמה, המקביל לשטחי התחום שנמדדים מול בתי העיר.
ולדוגמה: מודדים אלפיים אמה לכל אורך הצד המזרחי של העיר, וכן אלפיים אמה לכל אורך הצד הדרומי של העיר, ובפינה המזרחית דרומית, יש שטח של אלפיים על אלפיים המקביל לתחום המזרחי והדרומי של העיר, אשר אף הוא נכלל בתחום.
ובקו האלכסון של שטח זה, כלומר, מהזווית של ריבוע העיר עצמה עד לזווית של מסגרת התחום, יש כאלפיים ושמונה מאות אמה, כך שבקו זה ניתן להתרחק מהעיר יותר מאלפיים אמה.
[שו"ע שצט, י, משנ"ב מ-מב, וביה"ל ד"ה כטבלא; ביאורים ומוספים דרשו, 24]
האם אדם נאמן להעיד על מידת ה'תחום' שראה בקטנותו?
אשה, עבד וקטן, אינם נאמנים על מדידת ה'תחום' של אלפיים אמה, כלומר, אף אם יודעים היטב את מלאכת המדידה, אין סומכים על מדידתם. ויש מהראשונים שסוברים שניתן לסמוך על מדידתם. ולכל הדעות, אשה ועבד נאמנים להעיד על מידת התחום, כגון שמעידים כי נהגו במקום זה ללכת עד לנקודה מסוימת שהיא סוף התחום. וקטן אינו נאמן אף להעיד על מידת התחום, אך נאמן אדם בימי גדלותו להעיד על מידת התחום שראה בימי קטנותו.
ובנוגע לתחום של שנים עשר מיל, לדעה הסוברת שאיסורו מדאורייתא – יש אומרים שאשה ועבד אינם נאמנים אף להעיד על מידת התחום; ויש אומרים שאשה נאמנת להעיד על מידת התחום, למעֵט במקום ש'הוחזק' איסור של 'חוץ לתחום' כלפי שטח זה שעליו מעידה האשה כי הוא בתוך התחום. וכמו כן, אין גדול נאמן להעיד על מה שראה בקטנותו. ויש מהראשונים שסוברים שעבד ואשה נאמנים אף בתחום דאורייתא, ואף על המדידה.
[שו"ע שצט, יא, וביה"ל ד"ה עד; ביאורים ומוספים דרשו, 25, 27 ו־28]