הרה"ג מרדכי הלוי שוורצבורד שליט"א
מורה הוראה נאות שמחה מודיעין עילית
הדבר ידוע שכאשר כותבים ספר תורה, צריך לקדש כל אחד מהשמות הקדושים, ולפני כתיבתו יש לומר: "הריני כותב לשם קדושת השם".
ויש לדון מה לעשות בשמות שבתורה, שיש בהם ספק אם הם קודש או חול? האם יש בעיה לקדש אותם על הצד שהם חול, וכיצד יש לנהוג למעשה?
עוד יש לברר האם מותר לקרוא בתורה שם של קודש בדעה שהוא חול, או שזה זלזול לשמות הקדושים, ואם כן לפני שקוראים בתורה צריך ללמוד היטב את שיטות המפרשים והפוסקים איזה שמות הם קודש ואיזה מהם חול.
הנה בגמרא מבואר בדף לה: שנחלקו התנאים בכמה שמות שבתורה ובנביאים אם הם קודש או חול, ויש הרבה שמות שנחלקו בהם המפרשים ולא הוכרע אם הם קודש או חול, וה'קסת סופר' וה'מקדש מעט' כתבו על סדר פרשיות התורה את השמות שהם קודש ואיזה מהם חול, ואותם שיש בהם ספק, וידידי, הרב הגאון רבי משה רייך שליט"א, בספרו 'קדש לה" (פרק ח"י) בענין שמות הקדושים, ערך בבהירות את כל השמות וביאר שיטות המפרשים בכל שם. ונביא לדוגמא מפרשת השבוע (פרק ד' פסוק ט"ז), שכתוב: "ואתה תהיה לו לאלוקים", כתבו הפוסקים שהוא ספק קודש, וביאר ידידי הנ"ל שהתרגום פירשו מלשון 'רבנות' משמע שזה חול, כדכתיב רש"י בסנהדרין ב: ובמדרש רבה דרשו מכאן שמורא רבך כמורא שמים.
ויש שכתבו לקדש את השמות המסופקים להחמיר בהם שמא הם קודש, אך בשו"ע ס"י רע"ו נפסק שאסור לקדש שם של חול, שזה כמקדיש בעלי מומין למזבח, לכן כתבו ה'קסת הסופר' (סימן י') וה'דעת קדושים' (ר"ס רע"ו), שיש לקדשם בתנאי, שרק על הצד שהם קודש מקדשם ואם הם חול לא, וכתב ה'מקדש מעט' שם, שכן נראה מדברי השל"ה שכתב לומר: 'אם שם זה קודש הנני כותב לקדושת שמו, ואם הוא חול הנני כותב לשם ספר תורה'. וה'מקדש מעט' דן דא"צ דיני תנאים ע"פ הרמב"ן בב"ב קנוי, שבנדרים ושבועות שנוהג בינו לבין עצמו, א"צ שיהיה תנאי כפול שהרי כוונתו רק לצד זה, ורק כשמתנה עם חברו צריך להתנות כראוי, וגם לתוס' בנזיר יא, שחולקים וסוברים שגם בנזירות יש דיני תנאי, י"ל שמועיל לקדש לצד שהוא קודש, ולצד שהוא חול ממילא לא יתקדש, והוא לא הוציא שקר ואינו כמקדיש בעלי מומין, כיון שלא נתכוון לקדש לצד שהוא חול.
עוד כתב ה'מקדש מעט' בגדולי הקדש (שם סק"ד), שיש בזיון לשם שנכתב בקדושה שיקראוהו לשם חול, לפי"ז יש להעיר שראוי לכל אחד ללמוד היטב את השמות שהם קודש, ולכוון בקריאתם כפי המבואר בשו"ע בסי' ה', שיש לכוון באמירת השם הקדוש, ואיזה מהם חול, ושמות המסופקים יכוון בקריאתו בתנאי אם הם קודש או חול.
העולה מן האמור ששמות שיש להסתפק בהם אם הם קודש או חול, יש לקדשם בתנאי על צד שהם קודש, ואם הם חול לא יקדשם, וכן בקריאת התורה יש לכוון על כל שם המסופק בתנאי אם הוא קודש.