יום חמישי י"א באייר תשע"ח
האם ניתן לטלטל את ה'גארטל' בכיס במשך היום?
בגמרא מובא שבזמן נחמיה בן חכליה היו שנכשלו באיסורי שבת, וכגדר לשמירת השבת אסרו חכמי אותו הדור לטלטל כל דבר בשבת – ואף כלים שמלאכתם להיתר, דהיינו שמיועדים לדבר המותר בשבת – למעֵט מספר כלים שתשמישם תדיר מאד.
וכאשר ראו חכמים שהחלו להקפיד על שמירת השבת הקלו באיסור זה והתירו טלטול כלי שמלאכתו להיתר לצורך שימוש בגוף הכלי או במקומו, או במטרה שלא יגנב או ינזק.
ואף טלטול חפץ – כגון 'גארטל' (אבנט) – בכיס הבגד משום שאינו מעוניָן לטרוח ולפנות את הכיס, או משום שרצונו שהחפץ יהיה מזומן לו בהמשך היום, וכן טלטול בצורה של 'משחק' לאדם שדרכו לעשות כן בשעת לימודו וכדומה – נחשבים כטלטול לצורך.
[שו"ע שח, ד, ומשנ"ב כא-כב; ביאורים ומוספים דרשו, 28; שבת קכג, ב]
האם מותר להזיז עגלת תינוק בשבת ללא כל מטרה?
בהמשך לאמוּר: טלטול שלא לצורך כלל, לא התירוהו חכמים אף בכלי שמלאכתו להיתר; ולכן, לדוגמה, אסור להזיז עגלת תינוק ממקומה שלא לצורך כלל.
אולם, כאמוּר, כלים שתשמישם תדיר מאד לא היו מעולם בכלל הגזירה, והם מותרים בטלטול אף שלא לצורך. ולפיכך, מותר לטלטל כלי אכילה: כוסות, צלחות, כפיות, וכיוצא בהם; אך יש שסוברים שאף כלים אלו בכלל הגזירה. ויש שהסתפק אם כסאות נחשבים ככלי אכילה לעניָן זה.
ומאכלים, משקאות, בשמים להרחה, וכל ספר שמותר לקוראו בשבת – לכל הדעות לא היו בכלל הגזירה, ומותר לטלטלם בשבת אף שלא לצורך כלל. ונחלקו פוסקי זמננו אם בגדים ותכשיטים נחשבים כמאכלים, או ככלי אכילה, שהיתר טלטולם שנוי במחלוקת, כנ"ל.
[שו"ע שח, ד, ומשנ"ב כא-כג; ביאורים ומוספים דרשו, 28 ו־31]
כיצד יש לנהוג במקרה שתיק התפילין נפל לארץ בשבת?
נחלקו הפוסקים אם תפילין הן 'מוקצה': יש אומרים שלמרות שאסור להניחן בשבת לשם מצוה, מותר להניחן שלא לשם מצוה, ולכן הן נחשבות ככלי שמלאכתו להיתר. ויש אומרים שאסור להניחן בשבת שלא לשם מצוה, ולפיכך נחשבות התפילין ככלי שמלאכתו לאיסור, ואין לטלטלן אלא לצורך מקומן.
ובשעת הדחק ניתן להקל, ולכן אם נפלו תפילין על הארץ והן מונחות בבזיון, צריך להרימן, ולהניחן במקום סמוך שאינו בזיון להן. ויש שהורה להחליט שהוא חפץ לשבת במקום שבו מונחות התפילין, ואז יותר לו לטלטלן לכל הדעות, כיון שזהו טלטול לצורך מקומן.
[שו"ע שח, ד, ומשנ"ב כד; ביאורים ומוספים דרשו, 32 ו־35]