היום נלמד: הלכות גניזה
יום שני כ"ה באב תשע"ו
כיצד גונזים ספר תורה בָּלוּי?
ספר תורה שבלה, עדיף להותירו בבית הכנסת במקום מכובד מאשר לגונזו. ואם רוצים לגונזו, חובה לגונזו בתוך כלי חרס, המגן מלחלוחית האדמה, כדי שהספר יתקיים בתוכו לעולם. ובגמרא נאמר שטומנים את כלי החרס בקברו של תלמיד חכם; ורבים נהגו לטומנו בקבר נפרד. ואם לא ניתן לטומנו בכלי חרס, יש שהורה לטומנו בכלי פלסטיק עמיד, שיונח בארגז עץ. ואם ניתן לתקן את הספר שבלה - יש שהורה שאם מחיר התיקון אינו גבוה ממחירו של ספר תורה חדש, יש לתקנו ולא לגונזו. [סעיף ה, ס"ק כג, וביה"ל ד"ה וגונזין; ביאורים ומוספים דרשו, 28 ו־35]
האם יש הבדל באופן הגניזה בין תפילין של יד לשל ראש?
ספרי נביאים וכתובים הכתובים על גבי קלף כספר תורה, ואף מגילת אסתר שלא נזכר בה שם ה', ופרשיות של תפילין ומזוזה - טעונים גניזה בכלי חרס, כדין ספר תורה האמור לעיל. ונחלקו הפוסקים בנוגע לבית התפילין של ראש שחקוקה בו האות ש' - שהיא חלק משם ש-ד-י שבתפילין - אם היא טעונה גניזה בכלי חרס. וכל שאר כתבי קודש שאינם כתובים על גבי קלף כספר תורה, טעונים גניזה באדמה, אך לא בכלי חרס; ובעבר נהגו לגונזם בשקים מבד, אך כיום נוהגים לגונזם בשקי ניילון. [ס"ק כב ו־כד; ביאורים ומוספים דרשו, 27]
כשרוצים להשליך עיתון לאשפה - האם צריך לבדוק אם יש בו דברי תורה?
עיתון שיתכן כי כתובים בו דברי תורה - יש אומרים שאסור להשליכו לאשפה מבלי לבדוק תחילה אם יש בו דברי תורה, וכשנמצאים בו דברי תורה צריך לגונזם. ויש אומרים שאין חובה לבודקם אלא כשידוע שבדרך כלל יש בהם דברי תורה, כגון שיש בו מדור קבוע שכתובים בו דברי תורה, אך המחמיר לבדוק, או לגנוז, כל עיתון שקיים חשש שיש בו דברי תורה, תבוא עליו ברכה. ויש אומרים שבמקום שרוב העובדים בפינוי האפשה הם גויים, ניתן לעטוף את העיתון בשקית קשורה היטב וכדומה, ולהניחו בצד מכוּלת האשפה. [ביאורים ומוספים דרשו, 30]