הרב בנימין בירנצוייג שליט"א
כיצד אפשר לנצל את שבת פרשת שקלים, להשפעת שפע של טובה וברכה?
בטעם קריאת פרשת שקלים באדר הסמוך לניסן, הביא המשנ"ב (סימן תרפה ס"ק ב) שמכיון שהתורה אמרה "זאת עולת חודש בחודשו לחדשי השנה" והאי ל'חודשי' יתירא לומר: יש לך חודש שאתה צריך לחדשו בהבאת עולות תמידין ומוספין מתרומה חדשה וזהו חודש ניסן, כמבואר בגמרא, וכיון שכן מקדימין ומשמיעין על השקלים בחודש אדר כדי שיביאו שקליהן בחודש ניסן.
והטעם שמכריזין שלושים יום קודם ראש חודש ניסן על השקלים, ביאר בתפארת ישראל (שקלים פ"א יכין מ"א) שזה פרק הזמן שנותנין בי"ד לכל מי שחייב לשלם ואין לו, שיוכל להכין הכסף.
מעלה נפלאה ששייך לקיימה בשבת פרשת שקלים ובכל שבת מארבע פרשיות, הביא השל"ה (הובא בכף החיים סימן תכט סעיף ו) 'שבפרשת שקלים ראוי ללמוד משניות של מסכת שקלים, וכן בפרשת פרה יש ללמוד משניות של מסכת פרה, וקידוש החודש בפרשת החודש, וכן בכל זמן וזמן המסכתות השייכות בפס מסכת פסחים וכדו'. וביאר ה'כף החיים' שהטעם לכך על פי דברי הגמרא (סנהדרין קא, א) שכל הקורא פסוק בזמנו, מביא טובה לעולם, שנאמר "ודבר בעיתו מה טוב", והביא בכף החיים (שם) שמקור הדברים הוא ממה שכתוב במסכת סופרים (פי"ח ה"א) שכל המזכיר פסוק בעונתו, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח ומקריב עליו קרבן.
למה יש נהגו להוציא בפרשת שקלים רק ספר תורה אחד?
בשבתות בהן קוראים ארבע פרשיות, כתב השו"ע (סימן תרפה) שמוציאים שתי ספרי תורה, אחד קוראים בפרשת השבוע, והשני בפרשת של אחת מארבעת הפרשיות [ובפרשת שקלים כתב (סעיף א) שאם חל ר"ח אדר הסמוך לניסן בשבת, מוציאים שלשה ספרי תורה, אחד לפרשת השבוע, שני לראש חודש, והשלישי לקריאת פרשת שקלים].
ובפרשת שקלים [כשלא חל ר"ח אדר הסמוך לניסן בשבת] יש שנהגו להוציא רק ספר תורה אחד, כך נהג הגר"נ אדלר רבו של החת"ס (ספר נחל אשכול על האשכול ח"ב עמו' 66 אות יא), וכן הגר"ש סלאנט (לוח ארץ ישראל שנת תשע"ב פרשת משפטים), וטעמם, כיון שאין צריך לגלול הרבה לאחר סיום קריאת פרשת השבוע לפרשת שקלים, ואין בכך טרחה לציבור [ורק אם חל ר"ח אדר הסמוך לניסן בשבת, מוציאים שלשה ספרי תורה, אחד לפרשת השבוע, שני לראש חודש, והשלישי לקריאת פרשת שקלים וכמו שכתב השו"ע (סעי' א) ומשום שר"ח שקריאתו רחוקה מפסיקה ביניהם].
אכן דעת הגר"ח קנייבסקי (שו"ת רבבות אפרים ח"א סימן תמו) שמדברי הפוסקים נראה שצריך להוציא שני ספרי תורה, וכן כתב בשונה הלכות (ס"ד). ובדעת מרן החזו"א ראה בספר בירור הלכה (ח"ד עמ' תלו) שהביא דעת הגר"ש דבילצקי שנהגו בבית מדרשו של מרן החזו"א להוציא ספר תורה אחד, ודעת הגר"ח קניבסקי שכמדומה שאינו נכון, והביא מספר אורחות רבנו (ח"ג עמ' לב), שנהגו להוציא אצל החזו"א שני ספרים, ורק שנה אחת הוציאו ספר אחד בגלל מעשה שהיה באותה שנה.
אם טעו והוציאו רק ספר תורה אחד, דעת הגר"נ קרליץ (יד בפורים פ"ב ס"ט) שאם נזכרו קודם קריאת התורה, יוציאו מיד את ספר התורה השני, ואם כבר התחילו בקריאת התורה, לא יוציאו את הספר השני עד לאחר סיום הקריאה בראשון.
מי שלא שמע קריאת פרשת שקלים בשחרית, עד מתי יכול להשלימה?
אם ארע שלא קראו אחת מארבע פרשיות, הביא המשנ"ב (סימן תרפה ס"ק ב) בשם השערי אפרים והרעק"א, שאין לה תשלומים לשבת הבאה.
משמעות דבריו לכאורה, שיכול להשלים את הקריאה במנחה של שבת זו. וכן כתב ה'זכור לאברהם' (אלקלעי ח"א אות ס) שעדיין יש לה תשלומין בשבת זו, ויקראו אותה במנחה אחר הקריאה הרגילה. וכן דעת הגר"נ קרליץ (יד בקריאת התורה סימן פה סי"ד) שאפשר להשלים הקריאה כל היום.
אכן, בשו"ת יוסף אומץ (סימן כז) כתב, שיכול להשלים רק עד זמן מנחה, אך אם כבר הגיע זמן מנחה, עבר זמן הקריאה [ובשו"ת.שבט הלוי (ח"ד סימן עא) כתב לענין קריאת פרשת זכור במנחה, שמצד אחד חיובה מן התורה ועדיפה מפרשת שקלים שנחלקו האחרונים הנ"ל בדינה, ומאידך, אפשר לצאת ידי חיוב פרשת זכור בקריאה של פורים, ולכן כתב שאם ציבור שלם הקבוע בתפילה לא שמע את הקריאה בשחרית, יש להניח להם להשלימה במנחה בלא ברכה, אך אם יחידים לא חששו לשמוע את הקריאה בשחרית, אין להם לקוראה במנחה].