יחוד מוקצה לשימוש בשבת
* מוקצה 'מחמת גופו', שייחדוהו לפני כניסת השבת לשימוש מסוים המותר בשבת – נעשה ככלי שמלאכתו להיתר, ומותר לטלטלו בשבת.
* בהמשך לאמוּר: חפץ שאין רגילים לייחדו לשימוש ההיתר – צריך לייחדו לשימוש זה לעולם, (במחשבה, ויש אומרים אף במעשה). ושימוש בַּחפץ פעם אחת בימות החול, אינו כייחוד לעולם.
* כלי 'שמלאכתו לאיסור', שאין הדרך לייחדו למלאכת היתר, ורוצה לייחדו למלאכת היתר – דינו זהה למוקצה מחמת גופו, וצריך ייחוד לעולם; ויש אומרים שדי בייחודו לשבת אחת.
דיני מוקצה בפסולת אוכָלין
* פירורי לחם שנותרו על השולחן לאחר הסעודה, הרי הם מוקצה. אבל בשעת הסעודה, פירורי לחם יבשים ונקיים אינם מוקצה, כיון שדרכם של אנשים ללקטם בשעת הסעודה ולאוכלם.
* האוכל מאכל בשבת, ונותרה פסולת בידו, וכגון שאכל פרי והגלעין נותר בידו – נחלקו הפוסקים אם מותר לטלטלהּ עד לאשפה, ולכל הדעות – רצוי שלא לטלטלה.
* פסולת אוכל שהיא מוקצה, אשר נותרה על מפת השולחן – אסור לטלטלהּ, אולם מותר לנער את המפה במקומהּ, באופן שהפסולת תפול אל הרצפה, כיון שזהו טלטול 'מן הצד'.
דין 'גרף של רעי'
* דבר מאוס, המונח בשבת במקום שבני אדם שוהים בו או עוברים בו, וגורם להם אי נעימות ממשית – מותר לטלטלו כדי להוציאו החוצה, אף אם הוא מוקצה. היתר זה מכונה 'גרף של רעי'. ולכתחילה אסור להניח במקום ששוהים בו, דבר שבוודאי יֵהפך לגרף של רעי.
* מוקצה שהוא גרף של רעי – לדעת רוב הפוסקים מותר לטלטלו בידים, אף כאשר ניתן לטלטלו באמצעות כלי, כגון מטאטא.
מוקצה בבשר, בעלי חיים וכדור משחק
* בגמרא נאמר שבשר בלתי מבושל אינו מוקצה. ונחלקו הפוסקים האם היתר זה קיים גם בזמננו; ויש שהקל רק בבשר עוף, בשעת הדחק. ואף לדעת המתירים – אם הבשר קפוא, אסור לטלטלו.
* בעלי חיים הם 'מוקצה מחמת גופו', כיון שאינם ראויים לכל שימוש שהוא בשבת. ואף בעלי חיים שבני אדם מגדלים בבתיהם ורגילים בימות החול לטלטלם בידים, בשבת אסור לטלטלם. וכאשר יש בדבר מניעת 'צער בעלי חיים', התירו חכמינו ז"ל לאחוז בבעלי החיים ולסייעם ללכת (שלא ברשות הרבים); אך אסור להגביהם.
* הכדורים שבזמננו, המיוצרים בבית החרושת לשם משחק – נחלקו הפוסקים אם על פי דעת השולחן ערוך הם מוקצה; ולדעת הרמ"א אינם מוקצה.
מלאכת 'הוצאה' באדם חַי
* המוציא אדם בשבת מרשות היחיד לרשות הרבים, או מטלטל אדם ארבע אמות ברשות הרבים – אינו עובר על איסור תורה של מלאכת 'הוצאה', משום ש'חי נושא את עצמו'.
* הולכת פעוט ברשות הרבים באופן שאינו מדדה מעצמו, אלא גורר את רגליו, אסורה; ויש המתירים זאת ברשות הרבים דרבנן, כאשר מדובר בפעוט היכול לדדות מעצמו.