יום שני כ"ג בתמוז תשע"ז
מדוע אסור להעסיק גוי כשכיר יום בשבת?
העסקת גוי בעבודה מסוימת, בקבלנות, דהיינו שקובעים ביניהם סכום מסוים עבור כל העבודה, ללא יחס למשך העבודה – מותרת אף כשהגוי עובד בשבת, משום שהעבודה מוטלת על הגוי, והוא זה שבוחר לעבוד בשבת, ומצדו של היהודי אין כל ענין שיעשה זאת דווקא בשבת. ואכן, אסור לסכם עמו במפורש שיעבוד גם בשבת, כיון שאז נחשב כשליחו של ישראל, ו'אמירה לגוי' לעשות מלאכה בשבת, אסורה. ומסיבה זו, אסורה גם העסקת גוי בשבת כשכיר יום, שהרי הוא עובד דווקא בשבת על פי רצונו של ישראל, ונחשב כשליחו. [שו"ע רמד, א, ומשנ"ב א-ב; ביאורים ומוספים דרשו, 8]
מדוע אסור להעסיק גוי בשבת בעבודת בנייה אף בקבלנות?
כאמור, העסקת גוי בקבלנות מותרת אף כשעובד בשבת. במה דברים אמורים? בעבודה ב'תלוש', כלומר בדבר שאינו מחובר לקרקע, אשר בדרך כלל נעשית בצנעה, ולא מתפרסמת זהות הבעלים המעסיק את הקבלן. והיא מותרת אף אם במקרה היא נעשית בפרהסיה. ברם, בעבודה ב'מחובר לקרקע', כגון בנייה, אסור להניח לגוי לעבוד בשבת אף כשמדובר בקבלנות, משום 'מראית העין', כלומר, שבעבודה כזו, כיון שבדרך כלל היא נעשית בפרהסיה, מתפרסמת זהות הבעלים, והרואים את הגוי עובד בשבת עבור ישראל, יחשדוהו ששָׂכְרוֹ כשכיר יום לעבוד בשבת ועבר על איסור 'אמירה לגוי'. [שו"ע רמד, א, ומשנ"ב ג ו־ה; ביאורים ומוספים דרשו, 4]
איזה איסור אינו קיים באֵזור תעשייה?
החשש של 'מראית העין' הנ"ל, הוא רק כאשר העבודה מתבצעת בתוך 'תחום שבת' (ראה שו"ע שצז ו־שצח) למקום שדרים בו ישראל – ולוּ ישראל אחד – שאז יש לחשוש שישראל יעבור בשבת בסמוך למקום העבודה ויחשוד את הבעלים באיסור 'אמירה לגוי'. ואף אם רק הבעלים עצמו מתגורר לבדו במקום – כיון שמדובר ב'מחובר לקרקע', שבדרך כלל מפורסמת זהות הבעלים, לא חילקו חכמים בחשש זה, וחששו אף שבני ביתו או אורחיו יחשדוהו. אולם, כאשר העבודה מתבצעת במרחק של יותר מתחום שבת מדירת אדם מישראל, כגון באזור תעשייה שאין בו דירות מגורים – מותר הדבר. [שו"ע רמד, א, משנ"ב יא-יב; ביאורים ומוספים דרשו, 5]