שח הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א: שמעו נא רבותי למעשה שסיפר לי אחד מבני חבורתנו בעי"ת 'בית שמש' יצ"ו. לפני כשנה, הלה עמד להשיא את בתו בשעטומ"צ, ומכיון שזכה לתואר 'ביתו ריקם' בהידור רב, נדד לאחינו שבגולה לזכות אותם ליטול חלק ונחלה במצוות 'הכנסת כלה'. אף לא פסח מיודענו על המנהג לקחת את עזרתו של ה'דרייווער' (נהג) המוליך ומביא את המשולחים מהכא להתם ומהתם להכא.
והנה אל מיודענו נצטרף אחד שהיה גבר אלים, מאותם המצפצפים ואומרים בכל עת ועונה 'כולה שלי' באופן של 'כל דאלים'… הלה הכריז ופקד על מיודענו כי הוא נכנס ראשונה לכל ביהמ"ד וביהכנ"ס שיגיעו אליו, ורק אחר גמרו הוא מתיר לו לערוך ג"כ 'סיבוב' באותו ביהכנ"ס. אף שלא היו בדבריו אלו אלא 'חוצפה ועזות פנים', קיבל מיודענו את הדין באהבה ולא השיב כסיל כאיוולתו.
ויהי ממחרת בעודם מהלכים ועוסקים בעבודתם, וכבר יצא ה'אלים' מביהכנ"ס, נכנס מיודענו ויצא משם כשהוא שמח וטוב לב ו'סודו' בידו… בבואם לביהכנ"ס הבא, וכבר נכנס ה'אלים' אליו, הראה מיודענו ל'דרייווער' כי בידו צ'ק על סך אלף ושמונה מאות דולר!
הדרייווער שהכיר את בעל הצ'ק תמה על סכום נכבד כזה, כי לא הכירו כאחד מעשירי העיר. בירר אצלו והעלה בידו כי הלה 'סגר' עסק נכבד וקיבל על עצמו לתת את 'מעשרותיו' לנצרך הראשון שייקלע לידיו, וזה האיש פגע בו ראשונה.
שאלו הדרייווער: והרי היה לפניו עוד 'גברא'? ולא ידע בן שיחו מה הוא רוצה מעימו, עד שנתברר שבאותה שעה שעבר הראשון היה זה האיש בבית הכסא ולא ראהו… נמצא ש'זריזותו' של הראשון סייעה לידי כך שהסכום הנכבד יגיע לידי השני בעתו ובזמנו. זה האיש האלים חשב שבידו לסדר לעצמו – 'אני ראשון ואיש לא יקח מאומה ממני', ולא הבין שהכל מהשמים, ולכל אחד יגיע את שלו ברגע הנכון, מבלי יכולת לבריה בעולם לקחת ממנו.
(באר הפרשה)