הגה"צ רבי אלימלך בידרמן, על 'טובת העין' של בעל ה'אמרי חיים'
"וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם" (במדבר י"ג ל"ג)
מסופר, בערוב ימיו נחלש הרה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע עד מאד, אחד ממקורביו שנסע אל הרה"ק ה'שפע חיים' זי"ע הזכיר את רבו שיעתיר עליו רחמים. והוסיף לומר כי חושש הוא שמא שלטה עינא בישא בה'אמרי חיים'. ביטל ה'שפע חיים' את כל חששותיו, ואמר אי אפשר לעינא בישא לשלוט ביהודי כמותו שכל ימיו נהג 'טובת עין' בזולתו.
ואספר לך גופא דעובדא היכי הווה, בבואי לארץ הקודש ועלה בדעתי לבנות את הקריה – 'קרית צאנז', נכנסתי ובאתי אצל רבך האמרי חיים. מיד כששמע על רעיוני, נענה אלי, 'כאן בסמוך לקרית ויז'ניץ ישנו שטח ריק שמתאים מאד עבורכם, והוסיף לומר, 'שטח זה שייך לעשיר מברזיל ושם משפחתו ציטראן, לחתני רבי משה ארנסטר יש 'קשרים' עמו, אבקש ממנו שידבר עמו אודות השטח עבור מע"כ'. בשמעי דברים אלו יוצאים מפי קדשו שאלתיו, 'וכי מחפשים אתם 'משיג גבול' – שיבוא רבי נוסף עם חסידיו בשכנות עמכם?'
ענה לי האמרי חיים, 'מה אתם סחים, כי מה שונה הדבר למקום מסחר היהלומים אשר שם יש חנויות ובתי מסחר רבים המוכרים יהלומים, וכשסגור חנות פלונית הולכים אל משנהו בסמוך לו, ומבין שניהם ירווח לקונים. אף כאן כל אחד יוכל לילך לצאנז או לויז'ניץ כאוות נפשו'. 'עתה אשאלך' – אמר השפע חיים, 'וכי יעלה על הדעת שביהודי כזה שאין לו כל זיקה של קנאה וצרות עין תשלוט בו עין רעה'.
***
ושוב, מעשה שהיה בינו להגאון רבי הלל וויטקינד זצ"ל, ר' הלל קיבל כנדבה מאחד הנדיבים שני שטחים בקרית ויז'ניץ כדי להקים את ישיבתו – ישיבת 'בית הלל', אך קינן בלבו חשש שמא יהיה הדבר למורת רוחו של הרה"ק האמרי חיים זי"ע, מנגד לא יכול היה למכור את הקרקע ולקנות באותם המעות קרקע במקום אחר, כי באותם הימים היה נחשב מקום מושבו של שיכון ויז'ניץ כסוף העיר ושווי הקרקעות שם היה פחות בהרבה מקרקע באמצע העיר. חתניו של ר' הלל יעצוהו שישאל את האמרי חיים בעצמו כדת מה לעשות.
משנכנס וסיפר לאמרי חיים כי קיבל שטח לבנות עליו שני בניינים לישיבה, נתמלא האמרי חיים שמחה, קרן אור פניו ונענה, הנה מה טוב ומה נעים שתקום ישיבה בתוך ויז'ניץ ויתרבה קול התורה במחננו, אל תשכחו לקרוא לי ל'חנוכת הבית'… כשמוע ר' הלל את דברי הרבי כבר נתפשטו כל ספיקותיו.
למעשה, בנה ר' הלל רק בנין אחד, מחוסר מעות, בהגיע האמרי חיים לחנוכת הבית ראה שנכתב על הבניין 'ישיבת בית הלל' פנה ואמר, הלא שיטת בית הלל היא להיות 'מוסיף והולך' על כן יש לכם להיות 'מוסיף והולך' לגמור את בניית הבניין השני. והא לכם סכום של חמש מאות פונט להתחלת הקמת הבניין, אך זכור אל תשכח לקרוא לי לחנוכת הבית.
(באר הפרשה בהעלותך)