"אני מכיר את שבילי ניו יורק, כמו גם את הקשיים הגדולים של אוספי התרומות שם. כאשר מגיע יהודי מארץ ישראל ואוסף כסף לחתונת מי מצאצאיו בשעה טובה ומוצלחת, הוא צריך לדעת איך לעשות זאת. לא די לקום ולנסוע. צריך להסתובב שם, לדפוק על הדלתות הנכונות, לומר את המילים המתאימות ולמצוא את המסילות הישירות ללבם של עמך ישראל, תומכי דאורייתא ומכניסי כלה בכל ליבם.
"חברי ר' מנדל סיפר לי שהוא מתכוון לצאת למטרת הכנסת כלה, והציע שאשב אתו בניחותא ואעביר לו עצות מחכימות בקשר לשהותו בחו"ל. עצותיי בדרך כלל אינן נוגעות לחלק של ההתרמה, אלא לחלק של ההתרוממות. להישאר יהודי של ארץ ישראל גם שם, בגולה. לא לוותר על תפילה בציבור, להמשיך ולקבוע זמן ללימוד גם בימי האיסוף, לא להיבהל אם לא מצליחים לאסוף כסף כמקווה, להיאזר באמונה וביטחון, ועוד עצות מועילות כיוצא בהן.
"החלטנו להתוועד בשעה 3:00 בבית הכנסת ויז'ניץ שברחוב נחמיה בירושלים עיר הקדש. באותו יום לקראת השעה היעודה, ראיתי שאני מתאחר קצת. התקשרתי לר' מנדל לומר לו שאני נמצא כעת בגוש שמונים. עובר זמן, ואני יורד מהאוטובוס ברחוב בר אילן. ריחו של הקיוסק מקדם את פני, ולפתע עולה בדעתי לקנות שם דבר מה. אני מתקשר לר' מנדל ושואל: רוצה שאביא לך משהו לאכול? – 'כן, כן', נענה ר' מנדל בשמחה גדולה. 'זה רעיון טוב מאד'.
"אני נכנס, בוחר לי דברי מאכל, ובעומדי ליד הקופאי הוא מוצא שם נרתיק של תפילין ועליו רשום שם משפחתו של ר' מנדל. אני מתקשר שוב, ושואל את ר' מנדל אם הוא מכיר את שמו של בעל התפילין. 'זה שמו של הבן שלי!' מתרגש ר' מנדל, 'כבר אברר אם איבד תפילין'. מתברר שבנו של ר' מנדל עדיין לא הספיק להבחין בחסרונן של התפילין, והנה הן כבר נמצאו.
"כאשר פגשתי את ר' מנדל בבית המדרש, הוא הסביר לי את אשר אירע. 'מצאתי את עצמי מחכה לך, ויחד עם זה חשתי ברעב של ממש. ניגשתי למכולת הסמוכה, אך כרטיס האשראי שלי לא עבר בה. באין לי מזומנים חזרתי לבית המדרש, ועמדתי ודיברתי עם ריבונו של עולם. אמרתי: 'אנא, הזמן לי דבר מה לאכול'. והנה, עוד אני מדבר, ואתה מתקשר אלי ומציע לי אוכל. זה פשוט ככה, כגמול עלי אמו. מה עושה ילד שצריך לאכול? בוכה לאמא שתיתן לו אוכל, והיא נותנת'.
"אף אני עומד ומתפלא על עצמי. יש לי עסקים רבים עם אנשים, ואף פעם לא עולה בדעתי להציע להם אוכל. והנה, הפעם החלטתי להציע לך מזון. הרי זה פלא. והתפילין שנמצאו תוך כדי, גם הן הארת פנים מאת מסובב כל הסיבות".
(מעשה אמיתי שפורסם בגיליון 'השגחה פרטית')