האם יש מקום להקפיד שלא לאכול סופגניה שלא בתוך הסעודה?
מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל – כשהשולחן ערוך כותב ירא שמים יחמיר למי הכוונה?
מה מברכים על לחמניות-בייגל?
כל זה ועוד בשיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
לשיעורים נוספים בהלכות בציעת הפת לחץ כאן
סימן קס"ח סעיף י"ג
– על איזה מין פת מברכים –
ברכתה של עיסה עבה שבישלה במים או שמן | מה מברכים על סופגניה? | עיסה רכה שאפה בתנור | אפה עיסה רכה ללא משקה בתוך סיר
למדנו בתחילת הסעיף שיש מחלוקת, בעיסה שתחילתה עיסה וסופה סופגנין, האם מברכים על זה מזונות או המוציא, דהיינו, אדם לש עיסה עבה עם הרבה קמח ומעט מים, שיכולה עיסה זו לשמש ללחם, אבל לבסוף לא אפאה בתנור אלא בישל אותה במים או בשמן עמוק, האם הולכים אחרי תחילתה של העיסה ומברכים המוציא, או אחרי הסוף והרי בסוף בישל, מבואר, שנהגו להקל שעיסה כזאת נחשבת כעוגה ולא כפת, אבל השו"ע אומר, שירא שמים יחמיר בזה ולא יאכל את זה אלא בסוף הסעודה.
סופגניה היא עיסה עבה וסופה היא סופגנין עם הרבה שמן, וצ"ב, וכי ירא שמים לא יאכל אותה אלא בתוך הסעודה והרי המנהג אינו כך, אלא יש אנשים יראים ושלמים כשרים וטובים שאוכלים סופגניה גם שלא בתוך הסעודה, וכי הם עוברים על דברי השו"ע? וי"ל, דכל זה מדובר באופן שאין לאותו מאפה סיבה להיות פת הבאה בכיסנין אלא מחמת הבישול, אבל כאשר לשים את אותה עיסה עם הרבה סוכר, באופן כזה שגם העיסה עצמה ברכתה מזונות, א"כ ברור שיברכו על זה מזונות, וגם כאשר אח"כ בישל ולא אפה, זה נשאר מזונות, וצריך לומר שהסופגניה שלנו אין לה טעם של לחם, וממילא ברכתו מזונות, ואולי השמן משפיע על זה לבטל ממנה שם לחם.
סעיף י"ד
לש עיסה רכה ואח"כ אפה אותה בתנור, מברך עליה המוציא, וכן אם אפה אותה באילפס ללא משקה זה כתנור, ומעט שמן שמורחים על המחבת כדי שלא ישרף, זה נחשב לאפיה, ודבר שבלילתו רכה וטיגנו במשקה זה לא לחם, ומברך מזונות.