היום נמשיך לעסוק בנושא: תפילת הדרך
יום שני כ"ה באדר ב' תשע"ו
טס במטוס - מתי צריך לומר תפילת הדרך?
את תפילת הדרך יש לומר לאחר היציאה לדרך, דהיינו לאחר שהתרחק יותר משבעים אמה (כ־34-41 מטר, לשיטות השונות) מהבית האחרון בעיר; וזאת מחשש שמא יתחרט ולא יֵצֵא לדרך, וברכתו תהיה לבטלה. ולכתחילה יש לאומרהּ בתוך הפרסה (כ־3.84-4.61 ק"מ, לשיטות השונות) הראשונה בדרכו; ולפיכך, הנוסע ברכב או ברכבת יקפיד לאומרהּ מיד לאחר היציאה; ובנוגע למטוס - יש שהורה לאומרהּ בתחילת הריצה על מסלול ההמראה, ויש שהורה לאומרהּ לאחר שהמטוס החל להתרומם. ובדיעבד ניתן לומר תפילת הדרך עד למרחק של פרסה מהבית הראשון במקום היעד; ומשם ואילך יש לאומרהּ ללא 'חתימה'. [סעיף ז וס"ק כט-לא; ביאורים ומוספים דרשו, 36-37]
נוסע מחוץ לעיר בדרך שקרובה למקומות ישוב, מתי ואיך לומר תפילת הדרך?
אין לומר תפילת הדרך אלא בדרך שאורכה פרסה (ראה לעיל) ויותר, כיון שבפחות מכך אין הדרך נחשבת למקום סכנה, ובדרך הפחוּתה מפרסה יש לומר תפילת הדרך ללא 'חתימה'. ויש שכתב שמודדים את הפרסה מהבית האחרון בעיר. ואם הדרך מפותלת באופן שאורכה פרסה ויותר, אך כולהּ בטווח אוירי של פחות מפרסה ממקום הישוב - יש שכתב שנחשבת כדרך של פרסה, ויש שכתב שהדבר ספק. ודרך שאורכהּ יותר מפרסה, אך לכל אורכה פזורים יִשובים, באופן שאינה עוברת בטווח של יותר מפרסה ממקום ישוב - ספק אם יש לומר בה תפילת הדרך עם חתימה. וישובים ערביים בזמננו אינם נחשבים למקום ישוב לעניָן זה, כיון שהם עצמם מקום סכנה. [סעיף ז, ס"ק ל, וביה"ל ד"ה ואין; ביאורים ומוספים דרשו, 31, 34 ו־38]
האם בזמננו ניתן לומר את תפילת הדרך בנסיעה בתוך העיר?
כאמור, אין לומר תפילת הדרך עם 'חתימה' אלא כשהדרך יוצאת מטווח של פרסה ממקום ישוב. אולם, בדרך המוחזקת כמקום סכנה יש לברך אף אם היא בטווח של פחות מפרסה ממקום ישוב. ויש אומרים כי בזמננו מוחזקות כל הדרכים כמקום סכנה, בגין תאונות הדרכים הרבות. ויש שהורה כי אף לדעתם אין לברך בתוך הישובים, כיון שלא תיקנו את התפילה אלא ליוצא ממקום ישוב, וכן שני ישובים מחוברים, יתכן שנחשבים כישוב אחד לעניָן זה; ויש שהורה כי לדעתם יכול לברך אף בתוך הישוב עצמו, אך אין זו חובה. ויש שחולק וסובר שאין כל הדרכים נחשבות כמקום סכנה לעניָן זה, כיון שלא תיקנו את תפילת הדרך לסכנה של תאונות דרכים. [ס"ק ל; ביאורים ומוספים דרשו, 34-35]