השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מדוע אסרו חז"ל לטלטל בקרפף? • באיזה אופן מותר לטלטל ברחבה שמאחורי הבית? • ומה ההיתר בימינו לטלטל בחצר שמאחורי הבית? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שנ"ט סעיף א' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
כהמשך לסימן שנ"ח שקרפף אסור בטלטול, דהיינו, מקום גדול יותר מבית סאתיים שלא גרים בו, אע"פ שהוא מוקף במחיצות כשרות, ומדאורייתא הוא נחשב לרה"י גמור ומותר בטלטול, בכ"ז מדרבנן גזרו, שכיוון שהמקום גדול מבית סאתיים, וגם אין בו דיורין, חששו חז"ל, שיחליפו את אותו מקום ברה"ר, ויאמרו שגם ברה"ר מותר לטלטל, ולכן אסרו בו טלטול ביותר מד' אמות, וכמו ברה"ר וכרמלית, ולכן שמו 'קרפף', כיוון שבזמנם זה היה מקום מחוץ לעיר ששימש לאחסנת עצים.
רחבה שאחורי הבתים המוקפת במחיצות וסמוכה לבתים, יש לה דין קרפף, והיא אסורה בטלטול ביותר מד' אמות, כיוון שאותה רחבה אע"פ שהיא סמוכה לבתים, היא לא הייתה משמשת לתשמישי דירה (ודלא כחצר שהיא לפני הבתים, והחצר הייתה חלק מהבית, ומשמשת לתשמישי הבית, שאם היא מוקפת במחיצות, אפילו אם החצר גדולה מבית סאתיים, היא מותרת בטלטול, כיוון שיש בה דיורין ומחיצות) ומבאר המ"ב, שאם היה פותח פתח מהבית לתוך הרחבה כדי שיהיו בה תשמישי דירה, ואח"כ הקיפה, בוודאי שהיא הייתה נעשית כחצר, ומותרת בטלטול.
אפילו אם ברחבה יש גורן של תבואה, והיינו חושבים לומר, שהפתח שהוא פתח אליה מהבית הוא לצורך הגורן ולא בשביל שיהיו ברחבה תשמישי דירה, קמ"ל שהרחבה נחשבת לתשמישי דירה, ולא לצורך הגורן.
לפי מה שלמדנו עכשיו, בחצרות שאחורי הבתים היה צריך להיות שאסור לטלטל בהם, כי יש להם דין של קרפף, ואומר הרמ"א, זה הכל בזמן חז"ל, אבל בזמן הזה, סתמן של חצרות שאחורי הבתים, הם מוקפים לדירה, ומותר לטלטל בהם.