- הופשטיין, שטרנפעלד, דערברמדיקער
שם משפחתו של המגיד מקאזניץ זי"ע, הינו 'הופשטיין'. על כך סיפר הרבי מפיאסצנה זי"ע, שפעם ישב החוזה הק' מלובלין זי"ע יחד עם המגיד הק' מקאזניץ והרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע. היתה זו התקופה שבה חייבו השלטונות את האזרחים, לבחור להם שמות משפחה. במהלך ישיבתם פקדו הפקידים הרוסים את הבית, והחלו ברישום שמות המשפחה. נענה המגיד מקאזניץ ואמר: "אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה" – "ראש פינה אִיז הופ שטיין" (='ראש פינה' פירושו 'הופשטיין), וקבע את שמו שמו ל'הופשטיין'.
החוזה הק' מלובלין נענה ואמר: "שמי יעקב יצחק, 'דרך כוכב מיעקב', 'כוכב' אִיז א 'שְטֵרְן'; 'ויצא יצחק לשוח בשדה', שדה אִיז א פֵעלְד", וקבע את שמו ל'שטרנפעלד'. אחריו נענה הרה"ק מברדיטשוב ואמר: "הלא שנינו 'הדבק במידותיו, מה הוא רחום אף אתה רחום, רחום אִיז דָאך (=רחום פירושו הרי) דֶערבַרֶמְדִיקֶער, זָאל זַיין (=שיהיה) דערברמדיקער" (מפי הרה"ח ר' נתנאל רדזנינר ז"ל, ששמע מפי קדשו. חשוב לציין שמלפנים היה שם משפחתו של החוזה הק' – הורוויץ, וככל הנראה החליף את שם המשפחה באותה שעה).
- הַגֶר: גר אנכי בארץ
סיפור מעניין עומד מאחורי קריאת שם משפחת צדיקי בית ויז'ניץ – הַגֶר. כאשר יצא החוק מהשלטונות שכל אחד צריך לקבל שם 'אשכנזי' (שם משפחה) בנוסף לשמו הפרטי, בא הפקיד לביתו של הרה"ק רבי יעקב קאפיל חסיד זי"ע – ראש שושלת הקודש של בית קאסוב-ויז'ניץ – ושאל אותו באיזה שם הוא בוחר שיקראו לו ולבני משפחתו מכאן ואילך.
רבי יעקב קאפיל, שהיה שקוע באותה שעה במחשבותיו הטהורות, הפטיר לעבר הפקיד את הפסוק (תהלים קי"ט, י"ט) "גר אנכי בארץ"… הפקיד הבין מדבריו כי הוא בוחר את השם "הַגֶר", ומני אז נרשם שם משפחתו בשם זה. לפי גרסה אחרת, היה זה כשנודע לו שמוכרחים לשלב שם נוסף של משפחה מלבד השם הפרטי, והפטיר באנחה: "אוי, כי גר הייתי בארץ נכריה"…
- וואהרמן, טירר, רבינוביץ
מצאנו גם שמות משפחה, שהומצאו בעקבות מעלות שונות בהן הוכתרו אנשי המשפחה, כמו משפחת וואהרמן בה נקראו משפחת הגה"ק רבי אברהם דוד מבוטשאטש זי"ע, בעל 'דעת קדושים'. אביו, רבי אשר אנשיל ב"ר דוד, היה הראשון שהחל להיקרא בשם המשפחה הזה, היות ונודע בפי כל כאיש אמת, וואהרמן – פירושו 'איש אמת'.
זהו גם המקור של משפחת טירר – בה נקראו משפחת הרה"ק רבי חיים מטשערנוביץ זי"ע, בעל 'באר מים חיים'. הסיבה לכך היתה, היות והיה בוקע רקיעים בתפילותיו, היה אומר תמיד: "אִיך בִּין דָאך א טִירֶער", אני פותח את הדלתות והשערים.
כיוצא בזה מובא על שם המשפחה רבינוביץ – שם משפחתם של צדיקי בית ליניץ, צאצאי היהודי הקדוש רבי יעקב יצחק מפשיסחא זי"ע, ושל צדיקי בית ראדומסק. משמעות השם היא 'בן רבנים' או 'מגזע רבנים'. היו גם נכדים של הרה"ק רבי יוסף מיאמפלא זי"ע שנקראו 'רבינוביץ', כמו צדיקי בית סקאליא, אך עליהם יש הסבורים כי שם זה הגיע בגלל שאביהם הרה"ק רבי יצחק מקאליש זי"ע היה חתן הרה"ק רבי ברוך ממעז'יבוז זי"ע.
- שניאורסון, שלומוביץ, פרידמן, פרלוב
מספר שמות משפחה ניתנו על שם אבי המשפחה, כדי לציין שכל בני משפחה זו הם יוצאי חלציו. לדוגמה: משפחת צדיקי בית ליובאוויטש שנקראו בשם משפחת שניאורסון, אשר משמעותו 'בן שניאור', שהם צאצאי הרה"ק רבי שניאור זלמן מלאדי זי"ע בעל ה'תניא'. במסמכים הרשמיים של בית הדין העליון בפטרבורג, נקרא האדמו"ר הזקן 'זלמן בורוכוביץ' – בן ברוך, ואילו האדמו"ר האמצעי כונה 'שניאורי'.
שם משפחתם של צדיקי בית קארלין ובית קוידינוב הוא פרלוב – היות ואמו של הרה"ק רבי אהרן הגדול מקארלין זי"ע נקראה פרל, משם נמשך השם פרלוב. גם הרה"ק רבי שלמה חיים מקוידינוב זי"ע נקרא בשם משפחת 'פרלוב', וישנם המשייכים זאת לסיבה הנזכרת באומרם שגם אמו, שהיתה בת הרה"ק רבי אשר מסטולין זי"ע, נקראה 'פרל'. יתכן גם שמאחר שגדל בבית זקנו הק' מסטולין, אימץ לעצמו את שם משפחת זקנו.
דבר פלא יש לציין, אודות שם משפחתו של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע, שהיה מאז ומתמיד בשם שלומוביץ – 'בנו של שלום', הלוא הוא הרה"ק רבי שלום שכנא מפראהביטש זי"ע. כך מופיע הרה"ק מרוז'ין במסמכים הממשלתיים הרשמיים, אך בעקבות הימלטותו לסאדיגורה – החליף את שם משפחתו ל'פרידמן' שמשמעותו זהה: 'איש שלום'.
- טברסקי, הורביץ, שפירא
מספר שמות משפחה אומצו על שם ערים ומקומות. משפחת צדיקי בית טשערנאביל נקראה 'טברסקי', ומסופר שהרה"ק רבי מרדכי מטשערנאביל זי"ע, קבע לעצמו שם זה מתוך געגועים וערגה לארץ הקודש, על פי המאמר הידוע שרגלי משיח יהיו עומדים בתחילה בעיר טבריה. ובס' 'מטה אהרן' (עמ' 38) מסופר שהרה"ק מטשערנאביל, בחר לעצמו שם משפחה זה באמרו: "זה לעומת זה עשה אלוקים, כי אומרים שבעיר אחת ברוסיה ושמה 'טבר' נמצאות ארבע מאות קליפות מקור הטומאה, ואילו אצלנו לעומת עיר זו, יש את העיר טבריה בארץ ישראל, מקור הקדושה, מקום מרכז החסידות בארץ ישראל" – בזמנו.
כך גם שם המשפחה 'הורביץ', שם משפחתו של השל"ה הק' ועוד צדיקים. שם משפחתו של הרה"ק רבי נפתלי צבי מראפשיץ זי"ע – היה בתחילה רובין [אביו היה כידוע הרה"ק רבי מנחם מענדיל רובין זי"ע מלינסק], אולם ברבות הימים שינה את השם ל'הורוביץ', ע"ש זקנו הגדול הגה"ק רבי יצחק הורוויץ זי"ע אב"ד אה"ו, המכונה רבי איציקל המבורגר.
אודות השם 'הורוביץ' מספרת האגדה, שאבי המשפחה, רבי ישעיה הלוי (שהיה מזרע רבנו יצחק הלוי, נכדו של רבנו זרחיה הלוי 'בעל המאור') שהיה מגולי ספרד, הצליח להציל חלק מרכושו וקנה את העיירה 'הורוביץ' הסמוכה לפראג והתיישב בה, ועל שם העיירה כינה את עצמו 'איש הורוביץ'. גרסה נוספת ישנה בס' 'משפחות עתיקות בישראל' (עמ' 165), שבעיר 'הורוביץ' הוא נולד, ומכאן שם המשפחה.
גם שם המשפחה 'שפירא' הוא על שמה של העיר 'שפיירא', אחת משלוש הקהילות העתיקות ביותר באשכנז, שכונו בקצרה שו"מ – ש'פיירא, ו'רמייזא, מ'גנצה. צדיקים רבים נקראו בשם משפחת שפירא: הרה"ק רבי פנחס מקאריץ זי"ע, הרה"ק רבי מרדכי מנעשכיז זי"ע והרה"ק רבי צבי אלימלך מדינוב זי"ע בעל 'בני יששכר'.
(נלקט מתוך מאמרו הנרחב של הרב יוסף מאיר האס ב'המבשר' תורני)