חתך פירות וירקות לחתיכות קטנות, האם משתנה ברכתם?

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

סימן ר"ה סעיף ד'

- ברכות ירקות -

חתך פירות וירקות לחתיכות קטנות, האם משתנה ברכתם? | מה מברכים על לפת?

אדם שלקח פירות או ירקות וחתך אותם לחתיכות קטנות מאוד, אם ניכרת עליהם צורתם הראשונה, ברכתם הראשונה נשארת עליהם.

סעיף ה'
לפת הוא דבר שטוב לאכילה כשהוא מבושל ופחות טוב כשהוא חי, א"כ לפי הכללים שלנו, כאשר אוכלים אותו בעודו מבושל, מברכים האדמה, וכאשר אוכלים אותו חי, מברכים שהכל.

המ"ב מביא בשם הח"א, שאם באותו מקום הדרך היא לאכול את הלפת בעודו חי, אז גם כאשר הוא חי מברכים עליו האדמה.

סימן ר"ו סעיף א'

- דיני הפסק וטעות בברכת הפירות -

בירך על פרי העץ ברכת האדמה האם יצא יד"ח? | באיזה אופן מברכים האדמה על פירות הגדלים על האילן? | מסופק על מאכל מה היא ברכתו, כיצד ינהג? | בירך שהכל על כל מאכל, האם יצא יד"ח? | היה לפניו פרי האדמה והעץ ובירך האדמה ופטר בו העץ, האם יצא יד"ח בזה? | כיצד ראוי לנהוג כשנקלע למצב כזה?

אם בירך על פרי העץ בורא פרי האדמה, יצא יד"ח, כיוון שפירות האילן הם גם פרי האדמה, שהרי האילן גדל על האדמה, ואפילו במזיד יצא יד"ח, אבל אם בירך על פרי האדמה ברכת העץ, לא יצא יד"ח, כיוון שפירות האדמה הם לא פירות שעל העץ, וצריך לחזור ולברך.

יש סוגי דברים שברכתם האדמה ואם בירך עליהם העץ, יצא יד"ח, והמ"ב מביא בשם המג"א שלפי מה שלמדנו לעיל בסימן ר"ב, שיש מיני פירות שאמנם גדלים על האילן אבל מברכים עליהם האדמה, כגון פירות שלא נגמר בישולם, וכן פירות שהאילן לא עומד לגדל אותם אלא יש לאילן מטרות אחרות, שלא יברכו על הפירות האלו העץ אלא האדמה, בזה אם בירך העץ יצא יד"ח, כיוון שהם באמת פרי העץ, ומה שלא מברכים עליהם העץ, זה כיוון שהם לא חשובים מספיק.

המ"ב מביא דוגמא נוספת, שפירות האדמה שטוב לאוכלם כאשר הם מבושלים יותר מאשר הם חיים, ואכלם כאשר הם חיים, שאז הדין הוא שצריך לברך עליהם שהכל, בכ"א אם בירך עליהם האדמה יצא.

אדם המסופק על המאכל האם הוא פרי האדמה הוא פרי העץ, יברך האדמה ויוצא יד"ח, ודווקא כשלמד את הסוגיא, שאם לא למד אסור לו לברך.

על הכל אם אמר שהכל יצא יד"ח בדיעבד, ואפילו על פת ויין שיש להם ברכה מיוחדת.

סעיף ב'
היה לפניו פרי האדמה ופרי העץ, ובירך על פרי האדמה ברכת האדמה וכיוון לפטור את פרי העץ, יצא יד"ח, והמ"ב אומר, שזה הכל כשכיוון להדיא, ויש חולקים על השו"ע, ואומרים שלא יצא יד"ח.

המ"ב אומר, שזה גם לגבי שהכל ופרי האדמה, כגון שעומדים לפניו ב' סוגי מאכלים, האחד ברכתו שהכל, והאחד ברכתו האדמה, ובירך ברכת שהכל ורצה לפטור את פרי האדמה, לכו"ע יצא יד"ח וא"צ לברך שוב האדמה, ויש חולקים, וסוברים שיברך שוב על המאכל שברכתו האדמה.

גם כאשר שניהם עומדים לפניו, בכ"א רק כאשר כיוון בדעתו, פוטר את השני.

המ"ב אומר, שאדם שנקלע למצב כזה שהיה בדעתו לברך פרי האדמה ולפטור את פרי העץ, בדיעבד יצא יד"ח כי ספק ברכות להקל, אבל עדיף לא להגיע למצב כזה, אלא עדיף שיעשה "נמלך" כלומר, שיתחרט ויאמר שאינו רוצה לאכול עכשיו את פרי העץ, ואז יצטרך לברך שוב ברכת העץ על הפרי שלפניו.