השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
האם אשה הבוצעת צריכה לבצוע על 'לחם משנה'?
האם יש עניין שסעודת ליל שבת תהיה ליד הנרות? מתי בוצעים על החלה התחתונה ומתי על העליונה? ומה העניין לבצוע בשבת פרוסה גדולה? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן רע"ג סעיף ז' – סימן רע"ד סעיף ב' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
לכתחילה מצוה לאכול את סעודת שבת במקום בו מונחים נרות השבת, אבל זה לא מעכב, ויש מי שאומר שזה מעכב, ולהלכה לא פוסקים כאותם שיטות, אלא זה רק דין לכתחילה, כי נרות שבת ניתנו לעונג, ולכן אם יש לאדם הרבה צער לסעוד את סעודת השבת במקום שבו נמצאים הנרות, יכול לסעוד במקום אחר.
המשנה ברורה מוסיף בשם הפמ"ג, שיותר טוב לקדש בבית ולאכול מעט, ואח"כ יגמור הסעודה בחצר, כדי שהסעודה תהיה במקום שהנרות נמצאים.
צריך לבצוע על שתי ככרות שלמות, במשנה ברורה מסביר שזה זכר למן, שנאמר בו 'לקטו לחם משנה', וכן ביו"ט יבצע על שתי ככרות, וכן נשים יבצעו על שתי ככרות.
אוחז את שתי הככרות בידו בשעת הברכה, ובוצע אחת מהם, במשנה ברורה מסביר, שלחם משנה נאמר על הלקיטה ולא על הבציעה, ומ"מ שיטת הרשב"א שצריך לבצוע משתי הככרות, ומביא שהרש"ל והשל"ה נהגו לבצוע את שתי הככרות וכהרשב"א, ואדם שמקפיד על ההוצאה, והדבר יקר בשבילו לבצוע על שתי הככרות, יעשה חלה גדולה וחלה קטנה, ויבצע משניהם.
בוצע את החלה התחתונה, ומביא הרמ"א שע"פ הקבלה, בליל שבת בוצעים על התחתונה, ובשבת ביום או בליל יו"ט בוצעים על העליונה, המשנה ברורה מביא שהב"ח מקשה, הרי כשבוצע על התחתונה הוא מעביר על המצוות, שהרי העליונה סמוכה אליו? ולכן העצה היא שיקרב את הפת אליו, ואם התחתונה קרובה אליו הוא לא מעביר על המצוות, וכן יכול להניח את החלה למטה, ובבציעה יחזיר אותה למטה, ובוצע עליה.
מצוה לבצוע בשבת פרוסה גדולה שתספיק לו לכל הסעודה, במשנה ברורה כתב, שהחידוש בזה הוא שהוא לא רעבתן, כי כל השבוע הוא לא עושה כך, ממילא ניכר הדבר שעושה זאת לצורך שבת, ואין בזה בעיה של 'מיחזי כרעבתנותא'.