השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
שטח גדול מבית סאתיים המוקף במחיצות ולא גרים בו כיצד הוא נידון? • האם מותר להוציא כלים מקרפף אחד לקרפף השני בתוך ד' אמות? • ומהו התנאי שבו יהיה אפשר לערב שתי חצרות באותו פת? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שע"ב סעיף ב' – סעיף ג' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
קרפף יותר מסאתיים שלא הוקף לדירה, דהיינו, שטח גדול יותר מבית סאתיים, אע"פ שהוא מוקף במחיצות, כיוון שלא גרים בתוכו, הוא נידון ככרמלית, והוא אסור בטלטול ביותר מד' אמות, ומחדש השו"ע, שמקרפף אחד לקרפף אחר, מותר להוציא כלים בתוך ד' אמות, דאין איסור להוציא כלים מכרמלית לכרמלית, אבל אנחנו צריכים להסתדר עם הבעיה שאסור לטלטל ביותר מד' אמות, ולכן בתוך ד' אמות, מותר להוציא כלים מקרפף אחד לחברו, שתי אמות בזו ושתי אמות בזו, ומוסיף המ"ב, שזה הכל כאשר מדובר בשתי קרפיפות, דהיינו, שתי מקומות יותר מבית סאתיים שאין בהם דיורים, אבל מקרפף יותר מבית סאתיים שלא הוקף לדירה, אסור להוציא כלים לקרפף אחר שהוקף לדירה, כי אותו שהוקף לדירה הוא רה"י גמור, ושלא הוקף לדירה הוא כרמלית, ואסור לטלטל ולהוציא כלים בשבת מכרמלית לרה"י גם בתוך ד' אמות, וכל ההיתר של השו"ע, זה רק מקרפף יותר מבית סאתיים שלא הוקף לדירה, לקרפף אחר יותר מבית סאתיים שלא הוקף לדירה בתוך ד' אמות, שאין בזה איסור טלטול בכרמלית.
יש אפשרות לחבר ולערב שתי חצרות שבכל אחת מהם יש בתים, ואת אותו פת שאספו בחצר אחת, מניחים בחצר השנייה, ואז שתי החצרות מעורבים יחד, ומותר לטלטל ולהוציא כלים ששבתו בבית שבחצר אחת, אל החצר השנייה, או אל הבית שבחצר השנייה, ויכול לקחת פת משלו ולזכות עבור כל בני החצר ויוליך אותה לחצר השנייה, ורק כאשר בני החצר ערבו תחילה, הוא יכול לקחת את הפת הזאת ולהכניס אותה לחצר השנייה ולערב, משא"כ אם לא ערבו תחילה בני החצר, א"כ הם לא רשות אחת, וגם החצר השנייה צריכים לערב יחד, ואז כאשר הוא מניח את העירוב של החצר הראשונה בחצר השנייה, שתיהם מתחברות יחד, ובתנאי שהחצרות ערבו לעצמם, ומביא המ"ב, שצריך להניח את שני העירובין יחד.