הרב מרדכי הלוי שוורצבורד שליט"א
מורה הוראה 'נאות שמחה' מודיעין עילית
דף סב:
מבוארת בסוגייתנו בזבחים (דף סב:) הלכה, שכל פינות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין. ודרשו זאת מפסוקים. הדבר נוגע להרבה הלכות, ונחלקו הפוסקים כיצד פונים שיהיה לימין, ונבאר תחילה המנהג המקובל ע"פ הפסוקים, ואח"כ נבאר ראיות הקדמונים בעזהי"ת.
סדר הנענועים
לגבי נטילת ארבעה מינים, מבואר בשו"ע (סי' תרנ"א ס"י) להקיף דרך ימין, כלומר שמנענע תחלה לצד מזרח אח"כ לדרום שהוא ימינו, אח"כ מערב ואח"כ צפון, שזה בכוון השעון.
סדר סביב ההושענות
לגבי ההקפות סביב הבימה בהושענות, מבואר בפוסקים שמקיפים מכוון דרום למזרח וצפון, שזה ההפך מסיבוב השעון, ולכאורה אינו לכוון ימין, ושאלה זו כבר שאל ה'תרומת הדשן' (סי' צ"ח), וביאר שהבימה משמשת כמזבח שבה נמצא הספר תורה. א"כ תחלה הופכים הצבור פניהם לכוון ספר התורה, ואז יוצא שצד ימין של העומדים בדרום הוא למזרח, וימין העומדים במזרח הוא לצפון וזהו הנקרא 'ימין'.
וזה ממש כמו שמבואר במשנה ב'זבחים' בהלוך הכהנים סביב המזבח, כיון שהליכתם עם הפנים למזבח.
הדעות בנרות חנוכה
לגבי נרות חנוכה, המנהג להדליק מנר שמאלי ואח"כ מדליקים לצד ימין, כדי לפנות משמאל לימין כמבואר בשו"ע (בסי' תרע"ו ס"ה).
ב'תרומת הדשן' (סי' ק"ו) הביא בסדר נרות חנוכה שתי דעות: דעה ראשונה של בני ריינוס, שמדליקין משמאל לימין, וכ"כ המהרי"ל בשם המהר"ם, וכן פסק השו"ע. דעת שניה של בני אושטרייך, שמדליקים קודם את הימני ואח"כ את השמאליים מימין לשמאל, וכדרך שכותבים בכתב יהודי מימין לשמאל. ואפשר שהם סוברים שזה נקרא דרך ימין, ועוד טעם כתב כדי להתחיל בנר הסמוך לפתח ע"ש.
המהרי"ל (סי' מ') נשאל למה מדליקים נרות חנוכה משמאל לימין? הרי פניה לימין צריכה להיות באופן שיתחילו מימין לשמאל והוכיח השואל מעבודת המקדש, שכשעלו למזבח הלך הכהן מקרן מזרחית דרומית למזרחית צפונית, ואח"כ צפונית מערבית ומערבית דרומית, בהפוך מסבוב השעון. והשיב לו המהרי"ל שאדרבה, כך מתקיימת פניה לימין, כיון שהכבש לצד דרום של המזבח, ואינו ממלא כל רוחב המזבח, וכשעולה אל המזבח ופניו לדרום, נמצא צד מזרח לימינו, ולכן הולך לכוון מזרח וכן הלאה – הולך לימינו בכל ההיקף, וכן אנו מסבבים בהושענות, וכן בלולב יש לנענע מזרח, דרום, מערב, צפון – לכוון ימין, ולא כאותם המהפכים ולא ידעתי טעמם.
הרי נתבאר בדבריו החלוק בין הקפת המזבח והבימה, ללולב ולהדלקת נרות חנוכה, וכמו שנתבאר מ'תרומת הדשן'.
עוד כתב המהרי"ל, שהוא תמה על כתיבת התורה הקדושה שנכתבת מימין לשמאל, וכתב ע"ז תירוץ ונעתיקנו בלשונו: "ושמא משה רבינו עליו השלום עיניו ראו את פני מורו [השם] יתברך ופנה לימינו, ושרא לי מר עכ"ל, כלומר שמשה רבינו, כשכתב את ספר התורה מפי עליון, היה כביכול מול פני הקב"ה, ופנה מימינו לשמאלו כנגד הקב"ה שממולו כביכול, לצד ימין של הקב"ה.
דעת ה'לבוש' וסיעתו
ה'לבוש' חולק על דעת השו"ע, ובלולב כתב לנענע מזרח-צפון-מערב-דרום, וכן בחנוכה, דעתו להדליק מימין לשמאל, והוכיח מסדר הכתב שהדרך לכתוב מימין לשמאל, וכבר נתבאר מה שהשיב ע"ז המהרי"ל. והתוספות יום טוב בספרו 'מלבושי יו"ט', השיב ע"ז וכתב, שאע"פ שהשורה הולכת מימין לשמאל, אפילו הכי – בכל אות ואות בפני עצמה נכתבת משמאל לימין, בפרט בכתב אשורי, ועוד האריך ע"ש.
כיצד לרקוד במחול וב'הורה'
עוד הוכיח ה'לבוש': מטבע בני אדם שמסבבים עצמם במחול שבלי כוונה מסתובבים לכוון צפון. וניסיתי לבדוק זאת, וראיתי שבמחול רגיל כדרך שרוקדים בהקפות בשמחת תורה, רוקדים לצד ימין כהקפת הושענות שלנו, עם הפנים לאמצע המעגל, ומהלכים לצד ימין, וברקוד 'הורה' רוקדים לצד שמאל.
והתוספות יום טוב השיב ע"ז, שבעבודת השי"ת אין ללכת אחר הטבע, ואדרבה, כל מה שעושה נגד דרך הטבע יותר – נראה שעושה לשם השי"ת, שעושה מגמתו נגד דרכו ומנהגו.
עוד הוכיח ה'לבוש' מהקפת המזבח, שהולך מזרח דרום למזרח צפון, ומשם למערב צפון ומשם למערב דרום, וסיים שזהו דעת מנהג אושטרייך שנזכר ב'תרומת הדשן', וכן נראה להלכה מכח שני עדים, הכתב והטבע וחוט המשולש הקפת המזבח. וכבר נתבאר מה שהשיב המהרי"ל ע"ז, שבמזבח היו פניו כלפי המזבח, והלך לצד ימינו כהושענות.
דברי הקדמונים
הרמ"ע מפאנו כתב קונטרס 'דרך ימין', ושם הוכיח כדעת ה'לבוש' ונדפס בהרחבה ובביאור בספר 'באר אברהם' [בכרך], ושם נדפסו עוד תשובות קדמוניות מחכמי דורו של הרמ"ע מפאנו שנחלקו בזה, והרב בכרך האריך בביאורים בספרו ע"ש.
ה'באר שבע' בסוטה (דף טו:), השיג בחריפות על החולקים על דעת השו"ע, וכתב שהם סוברים שיש לנהוג כדבריהם אפילו אומרים על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין, והאריך לקיים דעת השו"ע, וכן הכריע הב"ח בסי' קכ"ח סי"ז.
סדר ברכת כהנים ואמירת "בואי שלום"
הדבר נוגע גם לברכת כהנים, שכתב השו"ע (סי' קכ"ח סי"ז) שכשהכהנים מסתובבים עם פניהם לקהל ואח"כ חוזרים כלפי ההיכל, יחזירו דרך ימין. והכריע המשנ"ב שם, שהכוונה שכשעומדים ופניהם למזרח ומסתובבים לכוון הקהל, יסתובבו דרך צד דרום ולמערב, וכשחוזרים לכוון ההיכל אז יחזרו דרך צפון ולמזרח לצד ימין שלהם.
והדבר נוגע גם בקבלת שבת, כשאומרים "בואי בשלום" ומסתובבים כלפי מערב, יש להסתובב דרך ימין לדרום, וכשחוזרים ממערב למזרח יש לפנות לצד ימין לצפון.
ובכל תנועה ותנועה נמליך את השי"ת לפי כללי ההלכה, להגביר צד הימין על השמאל.