"ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך" (מ"ד, י"ח)
מפרש בספר הקדוש 'באר מים חיים' ובעוד ספרים קדושים על פי מה שאמרו במדרש (ב"ר צג, ו) הגשה לתפילה, עיין שם, שהגם שהיה נראה כמדבר אל יוסף, באמת בתוככי לבו היה מתפלל לפני ה' יתברך והיה מסתיר תפילתו בהעלם כדי להרחיקה מאחיזת החיצונים, כידוע.
סיפר לי מחותני הרב החסיד ר' עמרם בלוי מוועד הכשרות דעיר הקודש ירושלים תיבנה ותכונן, שלפני מספר שנים נפל למשכב, לא עלינו, ובהתגברות המחלה היה מוטל כמה חודשים מחוסר הכרה במצב קשה ביותר הנקרא 'תרדמת', אשר בהגדרות הרפואיות הוא נחשב כמו 'צמח', ואין שום אופן בעולם, עצה או תרופה לעוררו מתרדמת זו. מצב זה יכול להימשך על פני שנים רבות, רחמנא ליצלן.
ביום אחד לפתע פתאום בנס מן השמים פקח את עיניו ואט אט חזר להכרתו המלאה עד שהבריא לגמרי, בחסדי שמים, וחזר לבריאותו השלמה כאחד האדם לאורך ימים ושנים טובות.
הסיפור הזה היכה גלים בעולם הרפואה בהיותו מקרה יוצא דופן, כשרוב החולים במחלה זו אינם יוצאים ממנה, ה' ירחם.
חלפו כמה חודשים, והנה מקבל ר' עמרם שיחת טלפון מבני משפחת שרון, הלוא היא משפחתו של אריאל שרון, ראש הממשלה לשעבר הזכור לגנאי, שזה כבר כמה וכמה שנים מוטל כך כ'צמח' ללא ניע וללא זיע. אנשיו ובני משפחתו חקרו ודרשו וביררו ללא הרף בכל העולם מה ניתן לעשות לרפואתו, הם ניסו את טובי הרופאים מן השורה הראשונה שבעולם הרפואה, ואף פרופסורים ידועי שם מהמומחים ביותר בעולם, והעלו חרס בידם. כולם קבעו בהחלטיות, שעל פי כל סדרי הרפואה אין שום תרופה למחלתו!
אך בניו לא אמרו נואש, והחלו לברר בין בתי החולים השונים האם ישנם אנשים שחלו במחלה זו ויצאו ממנה, וכך נודע להם, מתוך אחת הרשימות שקיבלו, על הרב החסיד ר' עמרם שחלה אף הוא באותה מחלה בדיוק ושכב 'צמח' מספר חודשים באותו מצב כאביהם, עד שלפתע התעורר ויצא לחיים מחודשים. עתה ביקשו הם לקבוע פגישה עם ר' עמרם כדי לנסות לדלות ממנו ולגלות את הסוד המופלא, כיצד זה הצליח לצאת ממחלה קשה ונוראה שכזו?
בהגיעם אל ביתו מלווים במשלחת של צוות רופאים מומחים החלו בחקירות ובדרישות בפרטי הפרטים של כל דרכי התרופות והרופאים שטיפלו בו. כשראה ר' עמרם לאן נוטים הדברים פתח את פיו בחכמה ואמר:
"דעו נא היטב, מבחינה רפואית כנראה עשיתם אתם הרבה יותר ממה שהיה בכוחי לעשות. כל מה שניסיתי אני בוודאי ידוע לכם מכבר, ולא אוכל לחדש בפניכם בתחום הרפואה מאומה. אולם דבר אחד בלבד יש לי, שאותו לא תוכלו להשלים בשום אופן!".
חברי המשלחת נדרכו תיכף ועשו אוזנם כאפרכסת, הנה הולך הוא לפענח את ה'סוד' הגדול, ואולי אף להחזיר את ראש הממשלה לשעבר לבריאותו השלמה… הם הצהירו בפה מלא, שהינם מוכנים לפזר הון רב בעד גילוי הסוד ויעשו כל אשר יאמר להם. הם התחננו לגלות בפניהם מהו הדבר שהם עדיין לא ניסו.
אמר להם הרב: "יש לי כמה מאות נכדים, כן ירבו, שהתפללו עבורי בלב קרוע ומורתח מדי יום ביומו בכל אותה עת שחליתי, תפילות בוקעות רקיעים – זהו הסוד הגדול, שכנראה , אין לכם עדיין. זה ורק זה הוא פשר החלמתי, בנס ברור בחסדי שמים מגולים, ממלך יושב על כיסא רחמים!".
הרב הקדוש בעל ה'בית אהרן' מקרלין זי"ע, היה מקפיד מאד על תפילה בציבור, והיה אומר שהתפילה בציבור מתקבלת למעלה כמו תפילת הצדיקים!
פעם אחת נצרך לעבור ניתוח מסוים בגופו הטהור, אך הוא סירב לגשת לטיפול רפואי זה מחשש הפסד תפילה בציבור! בנו הקדוש (הרב הקדוש רבי אשר מסטולין זי"ע) והגבאים הנאמנים המופקדים על שמירת בריאותו, ובראשם הגבאי הישיש המפורסם הרב החסיד ר' ישראל בנימין גלויברמן ז"ל, לא ידעו את נפשם – כיצד מוצאים עצה נבונה לצאת מן הסבך. הם דרשו ברופאים כיצד לרפאותו בלא שיגיע מזה הפסד תפילה בציבור.
לאחר דרישות וחקירות נמצא פרופסור אחד שאמר כי ביכולתו לערוך את הניתוח מיד לאחר תפילת מנחה גדולה, כך שבטרם עלות השחר כבר יוכל להתפלל מעריב בציבור!
ואכן נבחר 'מנין' מיוחד, מגדולי החסידים יושבי החצר, שהיו כידוע, קדושים וטהורים ומהם בעלי רוח הקודש! המניין ליווה את הצדיק אל בית הרפואה, שם עבר הרבי בשעות שלפני הצהרים את כל תהליך ההכנה לניתוח. בטרם כניסתו לחדר הניתוחים התפלל תפילת 'מנחה גדולה' בציבור תיכף בזמנה הראשון ומיד לאחריה החל הניתוח, כשהמנין המובחר עומד מבחוץ כל העת בתפילה ובתחנונים לפני ה' יתברך להצלתו ולהשיב את בריאות קדשו לאיתנה.
ואכן בסוף הלילה התברר שהניתוח הצליח, הרבי הקדוש כבר התעורר והם כולם התפללו מעריב בציבור לפני עלות השחר, לשמחת לב הצדיק!
לאחר מכן קרא מרן ה'בית אהרן' לגבאי הראשי, הרב רבי ישראל בנימין הנ"ל, שדאג וארגן את כל המנין וכו', ונתן לו ברכה בלשון קדשו "ליינג לעבן זאלסטו" (שתאריך ימים) ואכן זכה הוא להאריך ימים עד גיל מופלג ביותר, ואף זכה לעלות ארצה ומנוחתו כבוד בהר הזיתים.
הגאון הקדוש רבי מאיר יחיאל הלוי, גאב"ד קהילה קדושה אסטראוצא זצוק"ל, בעל ה'מאיר עיני חכמים', היה מפורסם בכל העולם בגאונותו העצומה. מלבד צדקותו ותעניותיו הרבות, וקדושת פרישותו הידועה, היה מפלפל בחריפות עצומה עם סגל תלמידים מובחרים, שהיו בעצמם גאונים מופלגים. כבר נדפסו כמה וכמה ממבחר ספרי קדשו בהלכה ובאגדה המלאים וגדושים בחריפות ובקיאות מדהימה.
במוחו הכביר היה מחשב ברגעים אחדים חשבונות קשים ועצומים, מפרק הוויות ומשבר סלעים ובונה עולמות שלמים, נדבך על גבי נדבך, כשהוא קושר באומנות חשבונו הפלאי סוגיה בסוגיה, עד שבשלמות המלאכה וחיבור כל החוליות יחדיו נהפך כל עקוב למישור והתיישב דבר דבור על אופניו, בבניין נאה ומהודר להפליא!
בישיבתו פעם בסגל חבורת קדשו ומסר בפניהם את שיעורו הקבוע, היקשו התלמידים – שהיו אריות אדירים גאוני תורה – קושיה עצומה, שככל שעמלו וטרחו למצוא את פתרונה נשארה בידם בגדר 'צריך עיון גדול'!
הרבי הקדוש, כשומעו את הקושיה העצומה עצם את עיניו הקדושות וישב כך דומם משך חמש דקות תמימות. לאחר מכן פתח את עיניו והחל להרצות את תירוצו בגאונות ובחריפות כיד ה' הטובה עליו, ויישב כל הקושיה באופן הטוב ביותר.
אחד התלמידים, שהתלהב מאוד מן החריפות והגאונות שבתירוץ נפלא זה, לחש באוזן חברו שישב על־ידו בהשתוממות: "תוך חמש דקות תירוץ שכזה!".
הדברים הגיעו לאוזניו של הרבי הקדוש. הוא פנה לאותו תלמיד ואמר: "לא כן! אלא ארבע דקות שהתפללתי והתחננתי לפני ה' יתברך להאיר עיניי בתורתו הקדושה, ואחר כך חשבתי את התירוץ בדקה אחת!!!".
ארבע דקות תמימות של 'הגשה לתפילה' של צדיק וקדוש, בהשתפך נפשו לפני ה' – בוודאי בכוחן להוליד תירוץ של גאונות אדירה בתוך דקה אחת!
(מתוך 'טיב המעשיות')