את חקתי תשמרו…ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך. (יט,יט)
מקובל ומפורסם, שאדם הלבוש בגדי שעטנז, תפילתו אינה מתקבלת.
מקור הדברים נמצא בספר ציוני על התורה, וכך מובא בשם חכמי הקבלה בפירוש ריקאנטי על התורה כאן, וז"ל: ויש מפרשים כי שעטנז רומז לשתי מדות שיש למעלה המקטרגים על ישראל, והקב"ה הפרידן זה מזה, שלא יתחברו לעולם להזכיר עוונתיהן של ישראל, והנה הלובש שעטנז מחבר הכוחות הללו לערבב תפילתן של ישראל, ואמר כי כל הלובש שעטנז בתפילתו סנדלפון המלאך הקושר כתרים לקב"ה מתפילתן של ישראל אינו מקבל תפילתו עם שאר התפילות, שנדמה לו ככומר עבודה זרה הנותן כח לרוח הטומאה.
ובדרושי הצל"ח (לבעל הנודע ביהודה דרוש ח' אות ו') מובא שהשפעתו המזיקה של חטא השעטנז נמשכת גם לאחר שפסק החטא במשך ארבעים יום, וז"ל: וכמה מכשולים כבר נמצא רח"ל מחטא המר הזה, ואותיותיו מעידים על גודל עונשו, שעטנז אותיות "שטן עז", ויום אחד עם לובש השעטנז אין תפילתו נשמעת ארבעים יום".
ויש לדעת שאיסור שעטנז מעכב את התפילה גם כאשר נעשה החטא בשוגג, ומבלי ידיעתו של הלובש כמובא בספר "שלמי ציבור" (דיני נטילת ידים שחרית סי' ג', לרבי ישראל יעקב אלגאזי זצ"ל): "בענין המלבושים מצאתי כתוב שאין דבר המעכב התפילה כמו בגדי שעטנז ואפילו הוא בשוגג".
על מה שלח רבינו אפרים תשובות מלאות שערות שתלש מרוב צער
בריקאנטי עה"ת כתב מצאתי לחכמי הקבלה שפירשו שיש שטן אחד ממונה על מי שלובש שעטנז ויכול להזיק והוא "שטן עז" (אותיות שעטנז)
ובשיטמ"ק (זבחים יח,ב) הובא שרבינו אפרים הצטער כ"כ על זלזול בדיני כלאים, ושלח לר"ת תשובות מלאות שערות שתלש מזקנו מרוב צער על מנהג העולם להתיר כלאים בקנבוס עי"ש.
ובס' שלמי ציבור (לר' ישראל יעקב אלגאזי זצ"ל דיני נטילת ידים שחרית סי' ג') כתב "בענין המלבושים מצאתי כתוב שאין דבר המעכב את התפילה כמו בגדי שעטנז, ואפילו הוא בשוגג".
ועי' חכמת אדם (כלל ק"ו סעי' כ"ה) שראוי לכל ירא שמים שלא ילבש בגדים של צמר שרגילין למצוא בהם חוטים של פשתן.
(קב ונקי)