סיפר הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א: עובדא ידענא מאברך חשוב המשמש כ'זינגער' (זמר), ובשנה זו [תשע"ט] בהגיע ימי חג הסוכות לא נקרא לשום 'שמחת בית השואבה' לשורר ולזמר. בעת ישיבתו בסוכתו בא' דחול המועד, כשהשעון כבר הורה על השעה 7:00 חשב לעצמו 'פרנסה מה תהא עליה', ומיד החליט בדעתו (כסגולה) למסור את דירתו בחינם לאורחים הבאים לעירו לקראת 'שמחת תורה'.
לא עברו חמש דקות והטלפון שבכיסו רוטט ומצלצל, ומצידו השני של הקו מתחננים אליו גבאי בית הכנסת פלוני – היות וה'זינגער' שהוזמן לשיר אצלם היום ביטל את ההזמנה, מבקשים הם ממנו שיבוא לשורר ולזמר ושכרו ישולם בכפליים מהרגיל…
עוד שמעתי מאברך שידידו התקשר אליו (לפני כחצי שנה) כשעה לפני שנסגר הבנק, בבקשת 'תחנונים ידבר רש', וכה היו דבריו: בשנה האחרונה חזרו מחשבון הבנק שלי 9 צ'קים שנתתי לבתי עסק שונים ולא היה להם כיסוי, והנה, כהיום הזה יש בידי פלוני צ'ק שנתתי לו והגיע זמן פרעונו – לעומתו בבנק אין לי פרוטה לפורטה, ואם ח"ו תעבור השעה הקרובה מבלי שאכניס שמה סכום של 800 שקלים יחזירו פקידי הבנק גם הצ'ק הלז, ובזה אפשר להכריז 'סתימת הגולל' על חשבוני (אחרי החזרת 10 צ'קים בשנה אחת, נעשה החשבון 'מוגבל', שלא נדע מצרות…).
מיד מיהר האברך לעשות מחשבונו העברת זה"ב – הנראית בחשבון המועבר באותו רגע, אך זה לא עבר. כשעה שלימה ארכה ההעברה (דיבור עם פקידי הבנק של המעביר וכו' וכו'), עד שברגע האחרון הופיעו 800 השקלים בשעטומ"צ בחשבון הבנק של הידיד הנבוך.
מה עשה הקב"ה? אותו אברך המיטיב הוצרך זה עידן ועדנים לטיפול מסויים אצל רופא מומחה, פנה אל עסקן נודע שחיפש עבורו את הרופא, ולא מצא עדיין… וראה זה פלא, מיד אחרי מעשה חסד הנ"ל הודיעו העסקן כי עלה בידו לסדר לו תור אצל רופא פלוני, אשר שם משפחתו כמשפחת ידידו שהיטיב עמו… והרגיש בזה כמי שאומרים לו מן השמים: עזרת לבר ישראל, מיד יעזרוך מן השמים.
ומעשה נוסף בענין זה: בסמיכות להרה"ק ה'דברי יואל' זי"ע היה גר איש יהודי רופא ירא שמים ושמו ד"ר בורשטיין. פעמים הרבה היה הרבי שולח אליו את אלו שהזכירו עצמם לפניו בעניני חולי, ובפרט בשבתות – גם אלו שלא היו מבקרים קבועים אצל הרופא.
פעם אחת רצה הרבי להפיס דעתו על השבתות והמועדים שהוא מפריעו ממנוחתו, לכן נענה אליו ואמר: "הרי ידעת והכרת את ה'הושענא רבא' שלי" – כידוע שהרה"ק היה עורך בו ביום עבודות נפלאות ונשגבות במשך שעות רבות וארוכות, כשהוא שופך נהרי דמעות בבכי ותחנונים לישועת עם בני ישראל – "מוכן הנני לעשות עמך 'חליפין', תן לי את זכויותיך הרבות בכל ה'צושטערטע' שבתות (שהופרע בהן ממנוחתו ושלוות נפשו) ותמורתן קודש אתן לך את כל העבודות של הושענא רבא"…
נענה הד"ר ואמר לרבי: "אם שבתותי חשובות כל כך, אין רצוני לוותר עליהן, ורוצה אני שהן יישארו ברשותי"…
ובפעם אחרת אמר לו הרה"ק: "הלוואי ותהיה 'השמירת השבת' שלי חשובה במרומים כמו ה'חילול שבת' שלך…
(באר הפרשה נח תשע"ט)