יום רביעי כ"ט באדר א' תשע"ט
השימוש בבני אדם כמחיצה לרשות היחיד
בני אדם ראויים לשמש כמחיצה, כאשר המרווח שביניהם אינו עולה על שלושה טפחים. ואם הם מקיפים שטח ברשות הרבים מכל עבריו, אף בעודם הולכים – נחשב השטח שבתוך ההיקף כרשות היחיד לכל דבר, ומותר לטלטל חפצים בתוכו.
והתנאי העיקרי להכשרת מחיצה זו, הוא – שאפילו אחד מאֵלו המשמשים כמחיצה לא יֵדע על כך. ולדעת הרמ"א, אין להסתמך על מחיצה זו כי אם בשעת הדחק.
ומחיצה כזו מועילה גם בנוגע לדינים אחרים המצריכים מחיצה, כגון דופן סוכה, ו'הפסק' בפני מקום שאינו נקי על מנת לומר דברי קדוּשה; ובימות החול ניתן לכתחילה להשתמש במחיצה כזו, ואף כשהם יודעים על כך.
[שו"ע שסב, ה ו־ז, משנ"ב לח, ושעה"צ כא; וראה ביה"ל ד"ה ואפילו; ביאורים ומוספים דרשו, 14]
מדוע מחיצת בני אדם פסולה כאשר המשמשים כמחיצה יודעים על כך?
כאמוּר: התנאי להכשרת מחיצת בני אדם בשבת, הוא – שהמשמשים כמחיצה לא יֵדעו על כך. וטעם הדבר, שאם הם יודעים מכך, יש בדבר זלזול בכבוד השבת; ויש אומרים שהטעם הוא, שבאופן זה הם מדקדקים להתייצב כמחיצה קבועה, והדבר דומה לבניָן. וכאשר הם יודעים – אסרו חכמים את השימוש במחיצה אף בדיעבד.
ובכל אופן בו ניתן לשער כי הדבר יוודע להם במהלך שימושם כמחיצה, אסור להשתמש בהם כמחיצה; אולם, אם לא היתה סיבה לשער כך, ובכל זאת נודע להם הדבר, מותר להשתמש במחיצה. ואם העמידום בערב שבת כמחיצה –ניתן (בשעת הדחק) להשתמש בה, אף אם הודיעו להם כי הם משמשים כמחיצה.
[שו"ע שסב ה-ו, משנ"ב לט-מא, ושעה"צ כג ו־כה; ביאורים ומוספים דרשו, 15-17]
קבוצה גדולה של אנשים מלווים אדם גדול ברשות הרבים – האם ניתן לטלטל חפצים בתווך?
כאמוּר, בני אדם נחשבים כמחיצת רשות היחיד, ואף בעודם הולכים. אולם, הואיל ובדרך כלל כאשר משתמשים בהם כמחיצה בשבת אסור להודיעם על כך – קיים חשש שיתרחקו זה מזה והמחיצה תיפסל.
ולכן, אין להשתמש בבני אדם כמחיצה אלא כשמדובר בקבוצה גדולה המכונסת במקום אחד, וכגון אנשים רבים המלווים אדם גדול, שאז ניתן ללכת בתווך ולטלטל חפצים מבלי ידיעתם; ולדעת הרמ"א מותר הדבר רק בשעת הדחק, כנ"ל.
אולם, במספר אנשים מועט, יש לחשוש שיתרחקו זה מזה; ויתכן שאף בשעת הדחק – בה לכל הדעות ניתן להשתמש בבני אדם כמחיצה בשבת – אין לסמוך על מחיצה כזו ברשות הרבים.
[משנ"ב שסב, מא, ושעה"צ כ; ביאורים ומוספים דרשו, 16]