"פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר, בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן…" (במדבר כ"ה, י"א)
סיפרתי לרבינו מה שהיה כתוב במוסף ש"ק 'יתד נאמן', כי בעת חנוכת הבית של ישיבת פוניבז', הגיע לאירוע הגדול הנשיא בן צבי, ומחמת זה החזו"א העדיף שלא לשהות אז בשכונת 'זכרון מאיר', ושהה בבית של אחד מבני המשפחה שהיה מחוץ ל'זכרון מאיר'. בשעת האירוע הגיע אחד מראשי הקנאים כדי למחות, ולא מצאו להחזו"א בביתו עד שהתברר לו מקומו, והגיע לשם. כיון שלא הצליח להיכנס ניגש לחלון, ומשם אמר לחזו"א בהאי לישנא: "מדארף גיין מוחה זיין" = יש ללכת ולמחות. ענה לו החזו"א כי מדובר בישיבה קדושה, וזה כבוד תורה, וממילא אין אפשרות למחות. טען לו אותו אחד: "עס ברענט דאך אפייער = והרי בוערת אש!".
הגר"ש ברמן אמר, כי מעולם לא ראה את החזו"א בכזו ריתחא, כאשר השיב לו: "אתה רואה שבוערת אש ואני לא רואה?!". אותו קנאי נמלט מהמקום, וכמדומה שאחר מכן בא לבקש מחילה ממרן החזו"א. ע"כ.
פעם אחת בא פלוני לחזו"א, על איזה ענין ותוך כדי דבריו אמר: "הרי אתם בעצמכם אמרתם כך!". ענהו החזו"א בכעס: "איר זיינט א'שקרן!"- אבל זה רק היה כעס החוץ ולא הפנים.
בביהכ"נ בשבת זרקו סוכריות לחתן, והם היו בהכשר הרב פלוני. אינו הכשר רע, אבל לא מקובל על הכל, וקם אחד ומחה שזה הכשר שלא מקובל על בית הכנסת, והמחותן התבייש. האם עשה כדין או צריך מלבקש מחילה? (שמעתי בשם הרב אלישיב, שכמו שלרב אסור לפסוק עפ"י רחמנות, כך אסור לפסוק עפ"י קנאות).
הוא חייב נידוי על שביישו.
אמר רבינו: "בלדרמן התפלל זקן מרומניה, שסיפר מסבו שסיפר מסבו – שהיה בזמן שבתאי צבי, ששבתאי צבי הזדמן אצלם בימים נוראים, וכולם כיבדו אותו חוץ מסבא שלו הנ"ל, שהריח אותו. והסבא היה צריך לגשת לעמוד למוסף להיות ש"ץ, ואיבד את קולו ובני משפחתו קבלו חום, וריננו עליו שזה עונש על מה שזלזל בו. ולפני מוסף עלה על הבמה, והכריז: 'אע"פ שכך אומרים איני חוזר בי!'. ומיד חזר לו קולו והתפלל לפני העמוד".
אמרתי: "זה היה ניסיון הפוך, להיווכח האם יעמוד בזה. והרי כך הראני פעם רבינו ב'מדרש משיח' שלפני בוא משיח ייראו ניסים לניסיון".
ו' עש"ק חקת ו' תמוז תשס"ד. אברך ביקש ברכה מרבינו ומאד בכה, ואחר שיצא שאלתי: "איך רבינו מחזיק מעמד אחר שמיעת כל כך הרבה צרות, ואכן שמעתי כי הרבנית מוכרחת לקחת כל יום תרופה להרגעה".
"היה לי באמת פעם ויכוח עם רבי גדליה זצ"ל, הוא אמר כי אין זו דרך שכולם באים ומקבלים ברכה, ברכה צריך להיכנס ולהרגיש למצב של המבקש ולתת ברכה, באופן אחר שכאן מקבלים. אמרתי לו: 'הרי ברכתי, בלא"ה לא עוזר כלום רק שהפלוני חושב שיש בזה משהו, ומחמת כך מספר לפני את דבריו, וזה מרגיעו, אם כן – זה עצמו קצת רפואה וטובה בשבילו'".
רבי מיכל יהודה היה מיוחד מאד בענין הזה, וכאשר היו מבקשים ברכה הוא השקיע מאמץ וכובד ראש, ובירך מילה במילה במתינות, וכשהייתי אצל הצדיק ר' יודל סדגל ממנצ'סטר זצ"ל לברכה, הבחנתי שבעת שנותן ברכה נהיה אדום.
"בחיד"א יש סדר שלם כיצד לברך, לומר קודם ברוך השם, ובעמוד השחר".
באותו מעמד אמר לי רבינו: "אמא ע"ה ספרה לי, שאמרה פעם לחזון איש כי אנשים באים אליו לברכות, וחושבים שקיבלו ברכה, ובזה יש להם כבר את הכל. הגיב וענה לה החזון איש – 'ומהיכן את יודעת שזה לא כך?'"…
פלוני סיפר שהיה פעם אצל ה'קהילות יעקב', וביקש ברכות לכמה אנשים, ובסוף אמר ששכח עוד אחד שיברכהו, אמר לו הסטייפלר אין לי כל כך הרבה…
תגובת רבינו: "עיקר הברכה הוא ביטחון ואמונה של המבקש, שה' יעזור בזכות הברכה, ולכן אם אינו מאמין בברכה בדרך כלל זה לא עוזר".
סיפרתי לרבינו מעשה בבחור פלוני בישיבת 'אור ישראל' לצעירים, שבא כאן לשאול לאיזו ישיבה גדולה ילך, והתייעץ האם ילך לישיבה בצפון הארץ, ענהו רבינו בשלילה, ויעץ לו ללכת ללמוד בישיבת 'אור ישראל' הגדולה. על פי העצה והברכה הבחור הנ"ל לא נרשם לשום מקום, מלבד 'אור ישראל', ורבותיו התחננו לפניו שמא לא יתקבל, שלפחות ירשם בעוד מקום אך לא הסכים, כי היה בטוח שברכתו של רבינו תתקיים, וכך הווה, שהתקבל נגד כל הכללים ובאופן משונה לטובה.
"זה בזכות האמונה בברכה. היה אחד שעשה כל מיני עסקי מסחר שלא כחוק, והיה נכנס ל'חזון איש' ומתברך ממנו, והמשטרה בסוף עלתה עליו ועצרוהו, ואמר להם כי אינו פוחד מהם, כי יש לו ברכה מה'חזון איש'… והסוף היה ששחררוהו. זה כוח וזכות האמונה".
יום ג' חקת כ"ח סיון תשס"ח. בקשתי מרבינו שאכנס עם אחד מידידי לברכה, אמר לי: "תוכל לבוא מתי שתרצה עם מי שתרצה, אבל איני יודע מה מצאו בי שבאים לברכה אצלי".
בהזדמנות אמר לי רבינו: "פעם אחת אבא שאלני היכן החז"ל 'אוי לו למי שהעולם טועין בו', ולא רציתי לומר לו, כי הבנתי שהוא רוצה לכתוב זאת בהקדמה של אחד מספריו (א. ה. ואכן כך כתב מרן הסטיפלער בהקדמה ל'קהילות יעקב' ועי' קריינא דאגרתא ח"ב סי' תרל"ד בענין זה) והחז"ל מובא במדרש שמובא ב'ראשית חכמה', שם יש כמה מדרשים קטנים שליקט וכתב, וזה שם במדרש מרגניתא דבי רב".
עובד עיריית פ"ת, רוסי, תינוק שנשבה, יש לו בן ובת בוגרים, והוא רוצה לבוא לברכה, אמרו לו שמי שאינו שומר תו"מ – הרב לא מברך, אבל הוא מאד מסייע לגנרטור של שבת בפ"ת, האם בזכות זה אפשר שיבוא לקבל ברכה מהרב?
ת: "הוא יכול לבוא לקבל ברכה – שיחזור בתשובה".
א' לך לך ז' חשון תשנ"ז. אני מבקש ברכה לפלונית ממשפחתי לעסק הפרנסה שלה, והיא כותבת לרבינו שקיבלה ברכה מהגרש"ז אויערבאך זצ"ל. אמר רבינו: "יש מחלוקת בספרי פ"ו עקב ס"ו ל"ח, האם ברכת צדיק רק בחייו או כל שכן לאחר מותו?".
אמרתי לרבינו כי נכנסנו עם נגיד מפורסם למרן הגראי"ל, והנגיד ביקש ברכה עם קויטל, וכתב בו הצלחה בתורה ויר"ש, וביקש גם פרנסה ובריאות, אמר לו הגראי"ל: "הכל הפוך, קודם יראת שמים ואח"כ תורה, קודם פרנסה ואח"כ בריאות" (עי' תענית ח' ב' דכי יהיב רחמנא שובעא לחיי הוא דיהיב). ושאלו את רבינו מה קודם?
"תורה ויראת שמים זה מחלוקת בגמרא שבת ל"א: ר' סימון ור' אלעזר". והלכה כמי? –"נראה שם שהלכה כר' אלעזר שיראת שמים קודם, שאמרו תסתיים וכו'. אע"פ שבגמ' שם נאמר תסתיים רק לגבי שר"א הוא סבירא ליה יר"ש קודם, אבל כיון שזה ר' יוחנן משום ר"א מסתמא כך הלכה".
ומה לגבי פרנסה ובריאות מה קודם? –"בריאות קודם". – יש פעמים שאם אין פרנסה זה סיבה שלא יהיה בריאות. ת. "אם כן הפרנסה נכללת בכלל הבריאות".
ש"ק דברים ד' אב תשס"ג. רבינו התיישב על מיטתו לנוח, ואמר לי: "השבוע היה א שיינע מעשה: בא אלי אחד שיש לו עכברים בבית, אמרתי לו על פי הירושלמי דמאי ד. שדברים כאלו באים ומגיעים משום תרומות ומעשרות שלא כראוי, ושיקפיד לעשר כל דבר. וכן עשה. ועם כל זאת הם לא פסקו. אמרתי לו שייתן מעשר כספים בדקדוק, ואמר כי נותן מעשר געלט כראוי. אמרתי לו אפשר שאתה מתגורר בקומה א', שלפעמים העכברים זה דבר רגיל, ואמר שמתגורר בקומה ד'. אמרתי, שאיני יודע.
"ושוב בא וסיפר כי הוא מחלל את המעשר שני על מטבע של 'קרן המעשרות', ובתחילה חשבתי לומר לו שיפסיק לחלל על הפרוטה שבקרן, שאולי הם שכחו לסדר את פרטי הדברים על מכונן, כפי שיכול להיות לפעמים בדבר ציבורי, אך אחרי כמה ימים נודע הדבר, כי הוא בא וסיפר כי הוא מחלל בקביעות על המטבע של חמיו, ולא ידע ש'קרן המעשרות' לא מרשים זאת, ואכן מיד שינה מנהגו. ובא אחר כך להודיע כי נעלמו העכברים"…
ומה ענין מעשר כספים לאכילת עכברים, העכבר אוכל משום שהאוכל לא מעושר, ולא שייך לכאורה למעשר בכספים?
- "מ'עשר תעשר' נלמד גם מעשר כספים, ואם כן כיון שנלמד מהך קרא, זה שייך גם לענין של מעשר כספים.
(קטעים מלוקטים מתוך הספר 'כל משאלותיך')