"יאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ" (במדבר ד', כ"א)
מתנת חג מן השמים
הרכב שברשותי משמש לדבר מצוה בלבד…
כן, כן, כפי שאני מספר לכם – רכב למצוות. הוא אינו משמש לצרכי ביתי או כל דבר אחר, כי אם לשמח אנשים חולים ואנשים נזקקים, לשם כך אני נוסע מעיר לעיר דרך בתי חולים ועוד ועוד, עשייה של חסד.
בני ביתי יודעים, כי הזמן היחיד שאני משתמש ברכב לשמח את משפחתי אלו ימי חול המועד, שאז הרכב מסור אך ורק להם, ואני מוציא אותם לאן שרק ירצו כדי לשמחם.
והנה ביום הראשון של חול המועד פסח, תקלה ברכב, הילדים התאכזבו ואף גם לי כאב הדבר…
לאחר שהתייעצתי עם רב והוברר לי כי מותר לתקן את הרכב במועד, בנסיבות הקיימות, הודעתי לילדיי שיתפללו שהרכב יתוקן במהרה, ועוד בחול המועד יהיה לנו את הרכב לטיולים.
בדקתי את מהות התקלה, והתברר כי הלך הגיר ברכב. בדקתי עלויות תיקון במוסך מקומי, ואמרו לי שמחיר החלפת גיר לחדש יעלה שמונה עשר אלף שקלים (18,000 ₪!) נבהלתי מהמחיר והתייעצתי עם חבר שמבין בתחום. הלה הציע לי להעביר את הרכב למוסך מורשה בירושלים שם יש סיכוי למחיר זול יותר באופן משמעותי וכן אחריות לתיקון… סמכתי על החבר ושלחתי את הרכב לתיקון במוסך החברה בירושלים.
כעבור יומיים התקשרו מהמוסך לבשר לי כי הרכב מוכן. עליתי ירושלימה לאסוף את הרכב בדחילו ורחימו, בתפילה שהתשלומים בכרטיס האשראי יעברו בשלום כאשר במקרה ולא, כבר הכנתי חבר עם כרטיס גיבוי להלוואה…
ניגשתי לעמדת התשלום לבקש חשבונית. בחשבונית הופיע סכום לתשלום 0 ₪, הבנתי כי ישנה טעות וביקשתי את הסכום לתשלום. אך אז הסבירו לי את הנפלא מכל: "לאחרונה הגיעו לחברה המרכזית העולמית תלונות רבות על הגיר, ומהחברה העולמית הורו למוסכים המורשים מטעמם כי כל רכב שיגיע עם גיר תקול ועדיין לא עשה מאה וחמישים אלף קילומטר (150,000) יחליפו לו את הגיר ללא כל חיוב… שמחתי שמחת חג גדולה ועצומה הן קיבלתי במתנה חי אלפים שקלים בחינם.
לקחתי את המפתחות בהתרגשות והנעתי את הרכב, ועתה קרה הדבר האמיתי: הרכב ביצע 149,670 ק"מ!! מאה ארבעים ותשע אלף ושש מאות שבעים, כלומר עוד שלוש מאות שלושים קילומטר הייתי במאה חמישים אלף, כלומר יום אחד של טיול עם הילדים הייתי מפסיד את המתנה הנפלאה הזו.
ואני שאלתי בליבי מדוע ה' לא יכול היה לחכות עד אחרי חול המועד??? כי אחרי חול המועד הייתי בוכה על חי אלפים שקלים…
בתודה לבורא עולם על כל חסדיו הנגלים והנעלמים מעינינו!!!
בעל המעשה א.ה.
מכשיר שמיעה בהשגחה פרטית
באחד הימים ניגש אלי אברך ושאלתו בפיו, אם יש לי אולי את מספר הטלפון של איש פלוני?
שמחתי להיענות לבקשתו, ואמרתי לו, שאמנם עד אתמול לא היה לי את מספרו, אבל הנה בדיוק אתמול התקשר אלי הלה לאיזה צורך, ועדיין המספר שלו מופיע על צג מכשיר הפלאפון שלי, ברשימת השיחות האחרונות!
ותיכף הוספתי לאותו אברך, שצריך לראות גם במקרה זעיר ופשוט זה, את יד ה' המסובבת כל מקרה בהשגחה תדירית. שבוודאי מן השמים סיבבו בטיב ההשגחה העליונה, שיבוא לשאול דווקא אותי אם יש לי את המספר, אחר שמאתמול כבר הכינה ההשגחה עבורו, שיהא המספר הנצרך לו מוכן ועומד אצלי על הצג.
אמר לי אותו אברך, אם הרב מדבר עמי על 'טיב ההשגחה', אספרה נא גם אני אמונת השי"ת וחסדו הגדול שעשה עמדי לאחרונה, בהשגחה פרטית נפלאה!
וכה סיפר האיש:
ילד קטן יש להם הסובל משמיעה לקויה ל"ע, ולצורך כך מרכיב הוא בקביעות על אזניו 'מכשיר שמיעה', וכך הולך הוא אל החיידר מדי יום ביומו. עלות מכשיר יקר שכזה היא כעשר אלף ₪! והילד יודע שצריך הוא לשמור עליו היטב שלא ייאבד! בכל פעם שנצרך להסירו בהיותו בתלמוד תורה, הוא מניחו במקום שמור ומיוחד בתיק האוכל שלו! גם המלמדים והעוזרים שבחיידר עודכנו על כך, הם מקרבים את הילד במסירות, דואגים לשלומו, ושומרים היטב על המכשיר הקטן היקר שבאזניו, שלא ילך לאיבוד חלילה, ושיחזור בשלמות הביתה.
והנה הגיעה עונת הקיץ, הילדים יצאו ל'בין הזמנים', כנהוג בכמה מקומות, והילד נשלח עם שאר חבריו לקייטנת בין הזמנים שהתקיימה בין כותלי התלמוד תורה. – גם בקייטנה עודכנו כמובן המדריכים בבעיית השמיעה של הילד, ובצורך בשמירה הדוקה על מכשיר השמיעה הזעיר שעל אזניו. ברם, בקייטנה כמו בקייטנה, השמירה רופפת מעט כידוע… והנה יום אחד חוזר הילד הקטן הביתה כשהוא ממרר בבכי על מכשיר השמיעה היקר שאבד ואיננו!
תיכף ומיד התגייסה כל המשפחה למבצע חיפוש נרחב, הם עברו שוב ושוב על כל תוואי הדרך שהלך הילד, חיפשו בכל רחבי הקייטנה, בפרוזדורים ובחצר הגדולה, לא השאירו אבן על אבן… אך כלשונו של המספר: "הפכנו את כל העולם ולא מצאנו!". כך חלפה לה תקופת בין הזמנים, כשהמשפחה הצטערה מאוד על אובדן המכשיר היקר, והתפללו תדיר להשי"ת להשיב להם את אבדתם.
והנה החלה שנת הלימודים החדשה, וביום הראשון ללימודים לקחה האם את ילדה הקטן אל החיידר, ללוותו בדרכו אל הכיתה החדשה, ולחזקו לקראת השנה החדשה שבפתח. בהיותם יחדיו בחיידר, חשבה האם אולי יש כאן לאחד הילדים 'תיק אוכל' הדומה לתיקו של הבן שלה, ושמא, פן ואולי התחלפו להם התיקים הדומים, והמכשיר נמצא בתיק אוכל אחר…
היא שאלה את בנה, אם ידוע לו אולי על ילד נוסף בכיתה שיש לו 'תיק אוכל' כמו שלו, והבן הצביע על חברו. כששאלה האם את אותו חבר, וביקשה הימנו להראות את התיק שלו, הוציא הלה ברוב חשיבות 'תיק אוכל' חדש ויפה, ולאכזבתה של האם סיפר, שאכן בשנה שעברה היה לו תיק כזה הדומה לשל בנה, אבל לכבוד שנת הלימודים החדשה קנו לו תיק חדש ומהודר! לא אמרה האם נואש, וחשבה שמן הראוי לנסות להתקשר אל אותה משפחה, ולבקשם לחפש בתיק האוכל הישן, אם הוא עדיין קיים… שמא נמצא שם המכשיר הקטן והיקר, שכן יתכן שהילדים החליפו ביניהם באותו יום בקייטנה את התיק…
כששמע האבא של החבר במה מדובר, החל לחפש בביתו אחר אותו 'תיק אוכל' ישן משנת הלימודים הקודמת… לאחר כמה בירורים וחיפושים נמצא התיק כשהוא זרוק בתחתית מיכל הכביסה המלוכלכת… הממתינה להיכנס אל תוך מכונת הכביסה.
לאחר שהועלה התיק הישן מתוככי הר הכביסה, נפתח אחר כבוד תא אחר תא, ואכן לתדהמת הכל נמצא המכשיר האבוד כשהוא מונח בפינת התיק. אימו של החבר סיפרה שכבר 4 פעמים היה אותו תיק אוכל בתוך מכונת הכביסה לצורך כיבוסו, ובכל פעם ברגע האחרון לפני הפעלת המכונה נצרכה לתחוב פנימה משהו דחוף יותר ויצא התיק החוצה.
למותר לציין מה היה נשאר מן המכשיר העדין, אילו היה נשחק במכונת הכביסה. ובכן ראו הכל בחוש, את יד ד' הטובה ששמרה מכל משמר על שלימותו של המכשיר, בטיב ההשגחה העליונה, להשיבו לבעליו בדרך מופלאה! בחסדו יתברך המשגיח בדקדוק בכל צרכי עמו ישראל תמיד.
(מתוך עלון טיב הקהילה פרשת בחוקותי תשע"ח)