התרגשות וציפיה בליבות המוני לומדי הדף היומי בהלכה, לרגל הנסיעה הקדושה לציון מרנא הח"ח זיע"א בראדין ביום היארצייט בכ"ד אלול תשע"ו, להתפלל על הלומדים תורתו והוגים בתורתו ספר המשנה ברורה ושאר ספרים.
זכרונות מסעות הקודש הקודמים שנערכו לציון הקדוש בראדין, חובקים בתוכן זכרונות מרוממים של מלכות… וזכרונות מרטיטים של שופרות!
זכרונות של מלכויות – ברגעי הרוממות הנעלים במלכות התורה בראדין – התפילה בהיכל ישיבת ראדין שהחזירה באחת את המתפללים למחוזות העבר הקדושים שנחזו בהיכל הישיבה עד לפני שמונים שנה, לפני שעלה הכורת על יהדות אירופה, לחשוב שהנה כאן בהיכל קדוש זה זכה הכהן הגדול אביהן ורבן של ישראל, לעמוד ולשרת את העם בקדושה ובטהרה, שלכאן התנקזו ליבותיהם לבטיהן וצרותיהן של רבבות עמך ישראל מכל רחבי תבל, לחזות בספר התורה המונח על בימת הקודש 80 שנה אחרי שקראו על בימה זו בפעם האחרונה, להתרגש כשפורצת הקריאה מפי המתפללים בעת הגבהת התורה "זאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל" ולדמיין שמכאן יצאה היצירה ההיסטורית של המשנה ברורה לחלל ההיסטוריה של העם היהודי, שמכאן יצאה התורה מפי משה רבנו של אותו הדור והדורות שאחריו.
זכרונות של שופרות – לזכור את הרגעים הנשגבים והנעלים ליד הציון הקדוש שאי אפשר לתארם במילים… רגעים מרטיטים שלא ישכחו מליבות המשתתפים, דברי ההתעוררות שנאמרו מפי הרבנים, התהילים התפילות והזעקות שבקעו רקיעים כקולות שופרות המרעידים מיתרים, הדמעות שירדו ללא הרף והרטיבו את פיסת הקרקע ליד הציון הקדוש, כשכולם בוכים ומתחננים מלבם הנשבר שזכות מרנא החפץ חיים תעמוד לכל השמות הנזכרים להושע בישועות בכל הענינים, המעמד היה בלתי ניתן לתיאור עד שהורגשו באויר דברי הנביא "ארץ רעשה גם שמים נטפו, גם עבים נטפו מים".
אבל עיקר העיקרים הוא התקוות והציפיות – להצטרפות של אלפים רבים מכל רחבי תבל ללימוד המשנה ברורה בתכנית הדף היומי בהלכה, שהרי זה ודאי רצונו של מרנא החפץ חיים, שירבו הלומדים דבר ה' זו הלכה למען דעת את המעשה אשר יעשה האדם וחי בהם.
הזכרונות התקוות והציפיות, מעצימים את ההתרגשות ומלהיטים את להבת הלבבות, ומחממים את התחושות והרגשות, לקראת המסע הבא עלינו לטובה. במסע זה כבמסעות הקודמים, ישתתפו גדולי התורה והיראה, אשר בתפילתם על ציונו של הכהן הגדול, יעתירו בעד רבבות לומדי הדף היומי בהלכה, ועל כל אלו אשר יקבלו על עצמם להצטרף ללימוד המשנה ברורה בתכנית הדף היומי בהלכה
והם יזעקו ליד הציון הקדוש: "רבה! את תורתך שהנחלת לעם ישראל לומדים רבבות יהודים, ועוד רבים קבלו על עצמם להתחיל בלימוד חיוני וחושב זה, אנא עתר בעדם ובעד בני משפחתם, לכל טוב בנעימים, לשנה טובה, שנה של חיים טובים בבני חיי מזוני ורויחי".
בודאי זכות גדולה היא עד מאד, ביום היארצייט שהוא גם יוצא שבוע לפני יום הדין הקדוש והנורא, להזכיר ולהתפלל בציונו של הסבא קדישא הכהן הגדול, שהיה בחיי חיותו אב רחום לכל ישראל, והיה מיצר ודואג בצרתם של הכלל והפרט בכל ימיו, ובודאי, יעתיר ויעלה זכרונם לטובה בפני הקב"ה של כל אלו שלומדים ומקבלים על עצמם את לימוד המשנה ברורה, ויהיה בזה לכל אחד ואחד סנגור גדול ליום הדין הגדול והנורא.
במסע הבא עלינו לטובה, בעזרת ה' נזכה גם לפקוד בחרדת קודש את העירה הקדושה 'מיר' שבה הורתה ולידתה של ממלכת התורה ומסירת התורה בישראל הלא היא ישבת מיר המעטירה, ונזכה לפקוד ציוניהם של אבות הישבה הקדושה ראש מיתיבתא רבתא דמיר מרן הגאון רבי צבי הירש קמאי ומרן המשגיח דמיר הגאון רבי ירוחם ליבוביץ זיע"א, ולעמוד ולבקש ולהתחננן על פליטת עמו ישראל, על בני הישיבות הקדושות הנתונות בימים אלו למשיסה וגזירה, על היכלי הכוללים ועמלי התורה הלומדים תורת ה' מתוך דחק ועוני במסירות ובדבקות, שזכותם הגדולה תשפיע שפע ברכה וישועה לכל בני הישיבות והכוללים ולכל כלל ישראל.