"וּבֵרְכֶךָּ וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה" (דברים כד, יג)
בני ישראל הצטוו לעזור אחד לרעהו, ולתמוך בידי תלמידי חכמים. אולם יחד עם זאת, על הנתמך עצמו להשליך את יהבו על בורא העולם, ולסמוך עליו שישלח לו עזרו ממעל, בכל צורה שהיא, שכן לעולם אי אפשר לדעת מהיכן תבוא הישועה. אדם חושב לתומו שהנה הנה הישועה משתקפת לו מצד אחד, והקב"ה מוכיח לו שהישועה כבר המתינה בעבורו, אבל מן העבר השני…
יודע אני מעשה שהיה בימי צעירותי, עם אחד מתלמידי החכמים המופלגים שבאותה תקופה ושמו הרב בנימין תפילינסקי. תלמיד חכם זה ישב כל היום ולמד בישיבת 'עץ חיים', ולא היה לו בעולמו מאומה לבד מהסטנדר והגמרא.
כשהגיע לפרק נשואי בתו, ולא היתה בידו פרוטה לפרטה, ביקש לפנות לאחד הגבירים שיסייע בידו. נו, מהיכן ישיג ת"ח זה רשימה זמינה של גבירים שיוכל לפנות אליהם? פנה הרב תפילינסקי לאחד ממוסדות התורה הגדולים והמפורסמים בירושלים, וביקש מהם שיתנו לו את שמו של הנדיב הגדול שלהם. לא היתה דעתה של הנהלת המוסד ההוא נוחה מכך, הם חששו שהנדבן יקפיד על מסירת שמו וכתבתו לאנשים שהוא אינו מכיר, ואחרי הכל קינן גם החשש בלבם שהם עלולים להפסיד עקב כך, ולא מסרו את שמו של הנדבן. אבל הרב תפילינסקי ביקש וביקש עד שהחליטו להיענות לבקשתו לחצאין, הוא ביקש את שמו של הנדבן הגדול, אך הם מסרו לו את שמו של הנדבן הקטן ביותר שלהם…
הרב תפילינסקי מנסח לו מכתב מפורט על מצבו הקשה, ומבקש שיסייע בידו. והנה, לא חלפו ימים אחדים והנדבן עצמו מתדפק על דלת ביתו של הרב תפילינסקי שהיה מופתע מאוד מהביקור, ושאל את הנדיב מה הריצו לביתו: "הרי הייתי יכול אני לבוא אליך", אמר. "הדברים שכתבת אלי שכנעוני עד מאוד, ומצבך נגע לליבי", השיב הנדיב, "ובאתי להתעניין מה הסכום הדרוש לך, ומיד אחזור לביתי ואביא לך את כל הכסף במזומן עד הפרוטה האחרונה".
הרב תפילינסקי הנרגש נקב בסכום, והנדיב אכן קיים את הבטחתו, ובתוך זמן קצר הגיע עם כל הכסף.
מה התברר?
בתו של הנדיב ההוא חלתה, רח"ל, במחלה קשה. וכדי להוסיף לה סגולות לדבר החליט שהתלמיד חכם הראשון שיפנה אליו בבקשת עזרה לנישואי צאצאיו יקבל ממנו את כל הכסף הנדרש לו. כך יצא שהרב תפילינסקי אמנם ביקש מהנהלת המוסד שיתנו לו את 'הנדיב הגדול שלהם', והם החליטו לתת לו את 'הנדיב הקטן', אבל התברר לכולם שהקב"ה ברצונו יכול להפוך את הנדיב הקטן לאחד הנדיבים הגדולים ביותר, המוכן לשלשל את כל הוצאות הנישואין, מיד ובמזומן…
(מתוך הגדה של פסח 'חשוקי חמד')
סיפור יפה עם מסר פחות יפה. למוסד מותר למסור שם וכתובת למתרים אחר? יש להם זכות לגרום לנדיב הטרדה?