מילדותו התמיד בתורה ודרך לימודו היה בפשטות ובהבנה ישרה. בגיל שתים עשרה השתדך עם בת רבי דוד צבי אוירבך רבה של שריגרד, שהעריצו מאד ואף ראה בו כיורשו במשרת הרבנות.
חותנו ביקש להרחיקו מהחסידות, אך הוא נמשך אליה ונסע לצדיקי דורו כדי לקבל תורה וחסידות מפיהם. הסתופף בצל רבי לוי יצחק מברדיטשוב ואף כתב חלק מתורתיו, וכן שהה אצל רבי ברוך ממז'יבוז וצדיקים נוספים.
בשנת תקס"ב השתקע רבי נחמן בעיר ברסלב, ושמעו הגיע לאזניו של רבי נתן, שגר אז בנמירוב הסמוכה. כשבא אליו בפעם הראשונה, התקשר אליו בקשר אמיץ לכל ימי חייו ונעשה תלמידו המובהק.
כמעט כל ספרי ברסלב נכתבו על ידו והוא מסר נפשו להדפיסם ולהפיצם בישראל. סבל רדיפות רבות עקב התקרבותו לרבי נחמן, אך לא נרתע ממאומה והמשיך ביתר שאת להפיץ את תורת רבו.
מיוחד היה במידת הזריזות ואת כל מעשיו היה עושה במהירות גדולה, ואף כתיבתו היתה להפליא בהיות סופר מהיר.
בשנת ת"ר, נפגש עם רבי מנחם מנדל מקוצק שאמר עליו "ראיתי מצח מאיר תחת כובע פשוט".
(שבת טיש)