הגאון רבי ישראל גרוסמן זצ"ל ראש ישיבת פינסק קארלין, שהיום חל היארצייט שלו, מספר בספרו 'לב ישראל' את הסיפור הבא, לו היה עד בעצמו:
"בחצר הסמוכה לנו התגוררה אלמנה ערירית, שכדי להקל על בדידותה היתה שומעת דיבורים ושירים מ'טרנזיסטור' קטן שהיה ברשותה. אחד השכנים שהיה קנאי גדול, לא מצא חן בעיניו שבחצרו יש בית ששומעים בו רדיו, נכנס לביתה ומחה בפניה. וכך מחה מספר פעמים. פעם אחת הגדיש את הסאה, וביום ששי לאחר שהאשה שטפה את ביתה לכבוד שבת, ניגש הקנאי סמוך לדלת ביתה ושפך לתוך הבית קערה עם מים.
"דודי הרה"ח ר' שמעון גרוסמן ז"ל לא יכול היה לסבול את צערה של האלמנה, ומחה בפניו, ואמר לו שאולי כוונתו רצויה אבל מעשיו ודאי לא רצויים. הוא ביקש ממנו לעלות עמי אל המרא דאתרא הגאון הצדיק הרב דושינסקי זצ"ל.
"הקנאי היה כה בטוח במעשיו, שמיד הסכים לבוא. עלינו לביתו של הרב לשמוע חוות דעתו. הקנאי החל לספר להרב שבחצרו גרה אשה אלמנה המחזיקה את המכשיר הטמא בביתה, ומספר פעמים מחה בפניה, וכשראה שזה לא עוזר החליט לעשות מעשה וביום ששי שפך מים לתוך ביתה.
"טרם כילה לדבר את דבריו, והרב דושינסקיא קם ממקומו בפחד ורעדה. פניו התלהבו כאש שלהבת. הוא ניגש בצעדים חפוזים ותפס את מקלו הרבני, שעל ראשו היה כעין כדור של זהב, הרים את מקלו ופתח בצעקה: 'רשע! צא מביתי!' – –
"הרב דושינסקיא לא הרפה ממנו, עד שעזב את ביתו".
קנאות - תואר כבוד
קנאות היא תואר כבוד ביהדות. הייתם צריכים לכתוב שהיה שם שכן עצבני שלא ידע לשקול את התנהגותו. וכך הוציא את מדת הרשע שבו. אמנם אם תכתבו כך לא תקבלו תגובות אוהדות כל כך כי הרבה מהבריות אוהבים שתוקפים את הקנאים מפני שזה נותן להם לגיטימציה לאי הקפדה על מצוות.
סיפור נפלא ומתוק ביותר!!!
תודה.