היום נעסוק בנושא: סיום תפילת 'שמונה עשרה'
יום חמישי י"ג בניסן תשע"ו
הקשר בין השמונה עשר פרקי התהילים הראשונים לתפילת 'שמונה עשרה'
חכמינו ז"ל תיקנו לומר בסוף תפילת 'שמונה עשרה' את הפסוק שבתהילים: "יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי", כדרך שאמרוֹ דוד המלך ע"ה לאחר שמונה עשר פרקי תהילים. ולכתחילה יש לאומרו פעמיים: פעם אחת מיד לאחר "המברך את עמו ישראל בשלום", לפני 'אלקי נצור', ופעם אחת לאחר 'אלקי נצור', לפני הפסיעה לאחור. ויש שכתב שלכתחילה אין לאומרו אלא פעם אחת, לאחר 'אלקי נצור'. [סימן קכב, ס"ק ג, שעה"צ ס"ק ה, וביה"ל ד"ה ולקדיש; ביאורים ומוספים דרשו, 6]
האם מותר לענות לקדיש בעת אמירת 'אלקי נצור'?
לדעת השולחן ערוך, אף לאחר שסיים המתפלל את ברכת "המברך את עמו ישראל בשלום", כל עוד לא אמר את הפסוק 'יהיו לרצון' - בין אם נוהג לאומרו גם לפני 'אלקי נצור', ובין אם נוהג לאומרו רק לאחר 'אלקי נצור' - אסור לענות אפילו לקדיש ולקדושה. ולדעת הרמ"א, במקום שנוהגים לומר 'יהיו לרצון' רק לאחר 'אלקי נצור', מותר לענות לקדיש, לקדושה, 'בָּרכו', ו'אמן' של הברכות 'הא-ל הקדוש' ו'שומע תפילה'; וראה תקציר למחר, בנוגע להנהגה לכתחילה בעניָן זה. [סימן קכב, סעיף א וס"ק א]
סיימת 'שמונה עשרה' ואתה ממתין לעומד מאחוריך שיסיים - מה מותר לך לעשות כעת?
מי שסיים תפילת 'שמונה עשרה', אלא שאינו יכול לפסוע לאחוריו מחמת שהעומד מאחוריו טרם סיים את תפילתו - יענה לכל 'דבר שבקדושה', כולל כל 'אמן' שהוא, ואף 'ברוך הוא וברוך שמו'; וכן יאמר 'עלינו לשבח' עם הציבור. ונחלקו הפוסקים אם רשאי לומר פרקי תהילים, ויש שהתיר רק לומר יחד עם הציבור, כשאומרים תהילים לאחר התפילה. ולימוד תורה - מעיקר הדין מותר אף בדיבור ובכתיבה; ויש שאסר בדיבור, והתיר ללמוד במחשבה. [סימן קכב, ס"ק ד; ביאורים ומוספים דרשו, 9]