"ותקח האשה את שני האנשים ותצפנו" (מן ההפטרה)
רש"י מפרש: 'ותצפנו', לשון יחיד – הצפינה רק את כלב; ופנחס לא ראוהו, לפי שהיה כמלאך.
על נסיבות בריחתו של האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא מגטו בוכניה לעיר בודפסט, מתהלכות אגדות מופלאות. סיפר ר' דוד שפירא, שהיה משמשו של הרבי: בכל הדרכים הסתובבו שוטרים וחיילים, אבל אף אחד לא ניסה לעצור אותנו. הקצין ההונגרי הבכיר, האחראי לנסיעה, אמר לנו שאינו יודע להסביר בעצמו מה קרה איתנו. בדרך נכנסנו כמו לתוך ערפל, עננים הקיפו את המכונית ואף אחד לא יכול היה להבחין בה.
הוסיף הקצין וסיפר: "בעיר פשמישל עצרנו למנוחה. הייתי רעב ונכנסתי למסעדה נאצית. הארוחה נמשכה זמן רב, אבל אני לא דאגתי לגורל האנשים שבתוך המכונית, כיון שנוכחתי שיש לי שמירה טובה של ה'צודא רבי' [צדיק בהונגרית].
"כשסיימתי לאכול, יצאתי החוצה לעבר המכונית, והנה היא איננה… נבהלתי, הסתובבתי, חיפשתי זמן מה, ולא הבנתי מה קורה, להיכן נעלמה המכונית? לבסוף גיליתי אותה חונה סמוך למסעדה, רק שהיא נעלמה מעיני כאילו היתה מכוסה בערפל כבד. כך הנאצים לא הבחינו במכונית החשודה העומדת באמצע הדרך"…
(נר לשולחן שבת מתוך ספר 'הצלת הרבי מבעלז')