היום נמשיך לעסוק בנושא: 'והיה מחניך קדוש'
יום רביעי י"ז בשבט תשע"ו
הפעם היחידה בה מביא המשנה ברורה סיפור שראה בעיניו
נאמר בתורה: "ובדבר הזה תאריכו ימים", ודרשו חז"ל 'דבר - דיבור', דהיינו שהמקיים את דיני ההרחקה בעת אמירת דברי קדושה זוכה בכך לאריכות ימים; ומי שאינו מקיימם - נענש בכרת, כפי שנאמר: "כִּי דְבַר (- דיבור) ה' בָּזָה הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא". בעניָן זה מביא המשנה ברורה בפעם היחידה סיפור שראה בעיניו, על אדם שחילל את כבוד דברי הקדושה וביזה אותם בזַלזלו בדיני ההרחקה, ונענש ב'מידה כנגד מידה' בכך שבנו יצא לתרבות רעה, והתבזה והתחלל כבודו. [ביה"ל ס"ה ד"ה אין; ביאורים ומוספים דרשו, 28]
מדוע חלים דיני ההרחקה על 'בתי הכסא' שבזמננו?
הפוסקים מתחבטים בקשר ל'בתי הכסא' שבזמננו - אם חלים עליהם דיני ההרחקה בשעה שאין בהם ריח רע, כיון שהצוֹאה שוהה בהם מעט, או שאינם חלים עליהם מפני שתמיד הצואה יוצאת מהם מיד לאחר השהייה המועטת; ופוסקים רבים הורו להחמיר. ובית הכסא שבדרך כלל אינו נקי - חלים עליו דיני ההרחקה ללא ספק, ואף בשעה שהוא נקי. כמו כן, מתקן המיוחד לישיבת ילדים בעת עשיית צרכיהם, המתלכלך תדיר - חלים עליו דיני ההרחקה אף בשעה שהוא נקי. [סעיף ה, ס"ק יג, וביה"ל ד"ה בני; ביאורים ומוספים דרשו, 24 ו־26]
'בית הכסא' שיש בו כיור - האם חלים עליו דיני ההרחקה?
חדר המשמש הן ל'בית הכסא' והן לצרכים אחרים - כמצוי בבתים רבים - יתכן שאין חלים דיני ההרחקה על כל שטחו בשעה שאין בו ריח רע. ויש שכתב כי אף כיור לרחיצת ידיִם נחשב כשימוש נוסף לחדר, ויתכן כי בגינו לא יֵחשב כל החדר כ'בית הכסא', אך למעשה אין להקל ולעסוק בו בדברי קדושה על סמך זה בלבד. ו'כסא גלגלים' שיש בו נקב בתחתית המושב ואין דרכו להתלכלך - אין חלים עליו דיני ההרחקה, כיון שבעיקרו מיועד לישיבה והשימוש בנקב הוא מִשְׁנִי בלבד. [ס"ק יג וביה"ל ד"ה בני וד"ה אין; ביאורים ומוספים דרשו, 15]