היום נעסוק בנושא: הפסיעה לאחור בסיום 'שמונה עשרה'
יום שני י"ז בניסן תשע"ו
הפסיעות בסיום 'שמונה עשרה' - גדולת? קטנות? אולי אחת כך ואחת כך?
בסיום תפילת 'שמונה עשרה' יש לפסוע שלוש פסיעות בסדר הבא: פסיעה ברגל שמאל, פסיעה בימין, ופסיעה בשמאל להצמדת הרגליים בשווה. ויש שנהג לפסוע שלוש פסיעות, ופסיעה נוספת להצמדת הרגליים. לדעת השולחן ערוך, יש לפסוע לפחות 'עקב בצד אגודל'; ויש שכתבו שהפסיעה הראשונה תהיה קטנה, והשניה גדולה. אולם לדעת הרמ"א אין לפסוע פסיעות גדולות יותר מעקב בצד אגודל; אך גם לדעתו אין לפסוע פסיעות קטנות יותר. [סעיף ג וס"ק יג ו־טו; ביאורים ומוספים דרשו, 16]
כיצד תפסע לאחור בסיום 'שמונה עשרה' כשממש מאחוריך יש קיר או ספסל?
כאמור, הפסיעות בסיום תפילת 'שמונה עשרה' צריכות להיות לפחות 'עקב בצד אגודל'. ואם המקום צר ולא ניתן לפסוע שלוש פסיעות כאלו בקו ישר - לא יפסע פסיעות קטנות יותר, אלא יפסע הצִדָּה כהלכה; ויש אומרים שבשעת הדחק ניתן לפסוע פסיעות קטנות יותר. ולכל הדעות אין לפסוע פחות משלוש פסיעות. והמוסיף על שלוש פסיעות - הרי זו 'דרך יוהרה', שמראה כאילו חולק לשכינה כבוד יותר ממה שחולקים אחרים. [ס"ק יד; ביאורים ומוספים דרשו, 17-18]
כשאתה מתפלל בבית - עליך להמתין בסיום 'שמונה עשרה' כאילו אתה בבית הכנסת
המתפלל תפילת 'שמונה עשרה' ביחידות - לאחר הפסיעה לאחור בסיום התפילה, לא יפסע מיד בחזרה למקומו, אלא ימתין כפי אורך הזמן הדרוש לְש"ץ להגיע מתחילת חזרת הש"ץ עד לקדושה; ובשעת הדחק רשאי לשוב למקומו לאחר זמן של 'כדי הילוך ארבע אמות' (2-4 שניות, לשיטות השונות). וכן המתפלל בציבור, וסיים את תפילתו לאחר שאמרו קדושה - לכתחילה ימתין כדי הזמן הנדרש לש"ץ להגיע עד לקדושה. [סעיף ב וס"ק יא; ביאורים ומוספים דרשו, 12]