הפטור של העוסק בצרכי הרבים מקריאת שמע

ד' כסליו- סימן ע' סעיף ד'- סוף הסימן
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

האם צריך להפסיק באמצע האוכל לצורך קריאת שמע ?

באלו אופנים אדם העוסק בצרכי רבים צריך להפסיק כדי לקרוא קריאת שמע?וכיצד ינהג אדם שבשעה שמסתפר רואה שתכף יעבור זמן קריאת שמע?תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות קריאת שמע במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א' סימן ע' סעיפים ד' –ג']  

קריאת שמע בשעה שעוסק בצרכי רבים

מבואר בשולחן ערוך, שאדם שעוסק בצרכי רבים והגיע זמן קריאת שמע, לא יפסיק  מעיסוקיו בצרכי הרבים, אף על פי שיעבור זמן קריאת שמע, והטעם, משום שהעיסוק בצרכי רבים, הוא מצוה, והעוסק במצוה, פטור ממצוה אחרת,

ומוסיף המשנה ברורה כמה דברים:

א. לשון השולחן ערוך, 'היה עוסק בצרכי רבים והגיע זמן קריאת שמע', משמע שהוא התחיל בזה לפני שהגיע זמן קריאת שמע, דהיינו, הוא התחיל בהיתר, אבל אם הגיע זמן קריא שמע ואז הוא התחיל לעסוק בצרכי רבים, לכאורה הוא צריך להפסיק לצורך קריאת שמע, והפרי מגדים חולק וסובר, שבכל אופן ימשיך לעסוק בצרכי רבים, ולא יקרא קריאת שמע.

ב. צרכי רבים שמדובר כאן, זה לאו דווקא הצלת גופם, אלא הוא הדין כשעוסק בהצלת ממונם של הרבים, וכל זה כאשר אין מישהו אחר שיכול לעסוק בזה, אבל אם יש מישהו אחר שיתעסק, ייתן לו, ויקרא קריאת שמע.

ג. גם כאשר הוא מתעסק בצרכי רבים, אבל אם יש לו אפשרות להפסיק מצרכי הרבים ולקרוא קריאת שמע ואפילו פסוק אחד בלבד, מוטל עליו להפסיק לזמן קצר מההתעסקות בצרכי הרבים, ולקרוא קריאת שמע, ולחזור להתעסק בצרכי הרבים.

ד. אדם שעוסק בצרכי רבים שפטור מקריאת שמע, אין הכוונה שהוא מופקע ממצות קריאת שמע, אלא אם הוא עבר וקרא קריאת שמע, יצא ידי חובתו.

קריאת שמע בשעה שהוא בעיסוקיו

אדם שהיה עוסק באכילתו, או בתספורתו, או במרחץ, או שהיה עוסק בתיקון עורות, או שהיה יושב בדין, והגיע זמן קריאת שמע, נחלקו הרמב"ם והראב"ד, האם הוא צריך להפסיק מעיסוקו, ולקרוא קריאת שמע, או שהוא יכול לגמור את עסקיו ולקרוא קריאת שמע אחר כך, הרמב"ם סובר, שיכול להמשיך את עיסוקיו ולקרוא קריאת שמע לאחר מכן, אבל הראב"ד חולק וסובר, שיפסיק לקריאת שמע, וגם לשיטת הרמב"ם, אם הוא מתיירא שיעבור זמן קריאת שמע והוא הפסיק לצורך כך, הרי זה משובח, ולמעשה, מביא המשנה ברורה שהכרעת האחרונים היא, שהדבר תלוי אם הוא התחיל בהיתר או באיסור, ותלוי אם זה דאורייתא או דרבנן, שלגבי מצוה דאורייתא, כגון קריאת שמע, אם הוא התחיל בהיתר, דהיינו, שהתחיל במלאכתו לפני שהגיע זמן קריאת שמע, אז אף על פי שהגיע זמן קריאת שמע, יכול להמשיך בעיסוקיו, והוא לא צריך להפסיק לקריאת שמע, אבל אם הוא התחיל באיסור, כלומר, בזמן שהגיע זמן חיוב מצות קריאת שמע מדאורייתא, יפסיק מעיסוקיו, ויקרא קריאת שמע, ויחזור לעיסוקיו, וזה הכל בשאר עסקיו, אבל לגבי אכילה, חייב להפסיק, ולקיים את המצוה מדאורייתא.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן