הסוחרים הפצירו באשה מאד לסגור את העסקה, ששווה עשרות אלפי רובל, אבל היא התעקשה שלא להפריע לבעלה…
הרב בנימין גולד
"וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וְאֵת אַבְנֵי הַמִּלֻּאִים" (שמות ל"ה, כ"ז)
מפסוק זה למד מרן הגר"ח שמואלביץ זצ"ל, במעלת הזריזות והשלמות הנצרכת בעשיית המצוות.
רש"י הקדוש מביא את דברי חז"ל: "כך אמרו הנשיאים, יתנדבו ציבור תחילה מה שמנדבין, ומה שמחסרים אנו משלימים, כיון שהשלימו ציבור את הכל שנאמר 'והמלאכה היתה דיים' אמרו הנשיאים מה עלינו לעשות, הביאו את אבני שהם וכו', ולפי שנתעצלו מתחילה, נחסרה אות משמם 'והנשאם' כתיב".
ומבאר מרן הגר"ח שמואלביץ, וכי מה היתה חטאתם של הנשיאים, והרי הסכימו לדבר גדול, שכל מה שיחסר מן הציבור ישלימו הם, והיה יכול להיות גם שיצטרכו להשלים את רוב מלאכת המשכן? ובכ"ז רואים שנענשנו שנחסרה אות 'י' משמם, ולא דבר קטן הוא, שכן מצינו שאמרו חז"ל בשעה שקרא הקב"ה לשרי שרה, שעלתה האות י' לפני כסא הכבוד ואמרה 'מה תהא עלי' עד שהבטיח הקב"ה להוסיפה לשמו של יהושוע. ומזה רואים כמה פגם עצום יש בחסרון האות י' משמם של הנשיאים ומה חמור הפגם בכך.
והוסיף בספר ילקוט לקח טוב, בבאור הענין, שחומר העונש היה במה שכתב רש"י 'ולפי שנתעצלו', שהיה להם להזדרז בקיום המצוה, ולא להשאירה לאחרים, אף שיתכן שבזה היו עושים מעשה גדול, אבל שלמות של עשיית המצווה זה בקיומה בזריזות ובשמחה ללא עצלות.
מעתה אפשר לבאר גם את מה שהביא בתרגום יונתן בן עוזיאל על פסוק זה: "והנשאם" היינו עננים, שהעננים הלכו לנחל פישון והביאו משם את אבני השוהם ואבני המילואים הנמצאים בעמקי המים, והשליכו אותם סמוך למחנה ישראל, ונשיאי ישראל הלכו ולקטום והביאום למשכן, וכך דרשו בגמ' ביומא (עה.).
ואפשר שבכך שהתעצלו הנשיאים, בתחילה, נלקחה מהם האות 'י', וגם כשרצו להשלים המלאכה כבר לא ניתן להם לעשותה בשלמות, ונעשתה על ידי העננים, ובכך נחסר מהם קיום עשיית המצה בשלמות שערכה רב עד מאד לפי גודל השקעת וזריזות האדם בה.
●●●
הצעה מפתה
מסופר על בעל הבית אפרים זצ"ל מבראדי, שכידוע תורה וגדולה התאחדו על שולחנו והיה קובע עת בכל יום עד חצות היום לתלמודו, והורה לרבנית ע"ה שלא תבטלנו בשום פנים ואפילו יגיע עסק שאפשר להרוויח הרבה מאד.
יום אחד הגיעו סוחרים מלמבערג לפני הצהרים לביתו של ה'בית אפרים', ובפיהם הצעה למכור לו סחורה, שבודאי ירוויח ממנה כמה אלפי או עשרות אלפי רובל שהיה סכום עתק. אלא שהם ממהרים לילך לאיזה סיבה והשעה דוחקת, ומוכנים למוכרה בזול מאד. הרבנית השיבתם שיחכו עד לאחר חצות היום, כי לא יכולה להפריע לבעלה בשעה זו. ענו לה שאין באפשרותם השיבה להם הרבנית שזו העת הקבוע לתלמודו.
המשיכו הסוחרים לטעון שסכום עתק כזה ודאי בעלה יסכים, ועל סכום כזה בוודאי לא הזהירה והרי באיזה דקות יעשה העסק ויחזור לתלמודו. וכך המשיכו בנסיונותיהם לשכנעה להפריעו מלימודו. הרבנית לא ידעה מה לעשות, שהרי בעלה הגאון הזהירה לא לבטלו, ומאידך אולי הפסקה קצרה כל כך עם הצעה כזו אולי בכל זאת יכולה להפסיקו, אבל בגודל צדקותה מספק לא לקחה ע"ע אחריות של ביטול תורה, והשיבתם שאין לה רשות לבטלו מתלמודו.
פנו הסוחרים ועשו עסק עם סוחר אחר. לאחר חצות היום, כאשר יצא הבית אפרים מחדר לימודו, סיפרה לו הרבנית את כל המעשה ושאלה אם נכון עשתה, ובשמוע הגאון שהפסיד כמה אלפי רובל על איזה כמה דקות שלא ביטל, נתמלא שמחה עצומה, וביאר לה שבשמים משלמים שכר מצוה כפי שמעריך האדם את המצוה בעוה"ז, ואם מחבב התורה כל כך שלא לדחות לימודו אף לכמה דקות, עבור אלפי רובל שהיה מתעשר בזכותם, מעתה כל דקה ודקה מלימודו שמעודו ועד היום לאחר שעמד בנסיון עושר כזה ולא הפסיק מלימודו, יהיה שכרו אלף מונים.
כמה חיזוק גדול הוא להערכת ערך המצוות, ולעשותן בשלמות ובזריזות, כי ככל שיהדר ויראה הערכתו להם כך יגדל שכרו בעבורן.
אנחנו לא כותבים לכם תגובה כי אנחנו מקבלים את הניוז היומי באימייל וקוראים מהקובץ אבל שתדעו שאם הייתי יכולה להגיב הייתי מגיבה על כל סיפור וסיפור בנפרד. אוצר של יראת שמים ומתוק יותר מדבש!!! מתענגת על האימייל שלכם כל יום מחדש!!! אין לי מילים איך להודות לכם ונראה לי שזה הסיבה שאנשים לא מגיבים מכיוון שמי שנכנס לאתר הקדוש הזה וקורא כמה סיפורים כנראה מיד נרשם לניוז היומי וממילא לא מגיבים באתר כי קוראים מהקובץ. חזקו ואמצו עוד לא מצאתי אתר שכולו קודש!!! תודה ושוב תודה.