יום שלישי א' בטבת תשע"ח
הניחו חלות ותכשיטים על מגש הנרות – האם הדבר מועיל להתיר את טלטולו?
כפי שלמדנו, חפץ שמותר לטלטלו בשבת, אשר הונח על גביו לפני שבת חפץ של מוקצה על מנת שיהיה מונח עליו בשבת – נעשה 'בסיס לדבר האסור', ואסור לטלטלו אף במקרה שהמוקצה נפל מעליו. ואם הניח על הבסיס גם חפץ של היתר, החשוב יותר מחפץ המוקצה – אין החפץ התחתון נעשה בסיס. אולם, אם הבסיס מיועד בעיקר למוקצה, וכגון פמוטות ומגש קטן המיועד לנרות השבת – אף אם יניח עליו חפץ השווה הרבה יותר מהמוקצה, הריהו טפל תמיד למוקצה ונחשב כבסיסו, ואסור בטלטול. [שו"ע רעט, ג, ומשנ"ב ט-י]
צלחת שהניחו עליה נרות – האם מותרת בטלטול לאחר שכבו הנרות?
צלחת שהניחו עליה את נרות השבת – נחשבת כ'בסיס לדבר האסור', ואסורה בטלטול; ומתוך שהוקצתה בכניסת השבת, הריהי מוקצה למשך כל השבת, אף כשכבר אינה משמשת כבסיס למוקצה, דהיינו לאחר כביית הנרות. אולם, כיון שדרכם של נרות להתכלות ולכבות מאליהם במשך השבת, לדעת השולחן ערוך, אם 'התנה' מבעוד יום שהצלחת לא תהיה מוקצה, מותר לטלטלהּ לאחר כביית הנרות; ולדעת הרמ"א אין התנאי מועיל. ואם מדובר בנרות נשמה וכדומה, המיועד לדלוק במשך כל השבת – לכל הדעות אין התנאי מועיל. [שו"ע רעט, ד, ומשנ"ב יא, יב ו־יד]
האם ניתן ליצור 'בסיס לדבר האסור' במהלך השבת?
כלל אמרו חכמינו ז"ל: אין מוקצה לחצי שבת, כלומר, חפץ של היתר אשר בכניסת השבת לא שימש כבסיס למוקצה, ולאחר מכן, במהלך השבת הונח עליו מוקצה על דעת שישאר שם עד לסוף השבת, אינו נעשה בכך בסיס לדבר האסור; וניתן לטלטלו ולהשתמש בו, אך תחילה – כפי שלמדנו בימים הקודמים – צריך לנער את המוקצה מעליו. ולכן, לדוגמה, אם הוצרך בשבת להשתמש במוקצה עבור חולה, או שטעה וטלטל מוקצה, ולאחר מכן הניחוֹ על השולחן, אין השולחן נעשה בסיס למוקצה. [שו"ע רעט, ה, ומשנ"ב טו; וראה שו"ע רעז, ג]