הרה"ג מרדכי הלוי שוורצבורד שליט"א
מורה הוראה נאות שמחה מודיעין עילית
מתנות לחתונה
דף קמה.
סוגייתנו עוסקת במנהג הנקרא "שושבינות" שכאשר אדם היה מתחתן היו חבריו וידידיו באים לשמח אותו ומשתתפים בהוצאות החתונה ומביאין כסף ואוכלים ושותים עם החתן בשבעת ימי המשתה, ונחלקו הראשונים אם דווקא כסף או גם שאר מתנות (רמב"ם וראב"ד פ"ז מזכייה ומתנה הט"ו), ודרכם היה שכאשר השולח יתחתן יחזיר לו חברו ג"כ מתנות שושבינות.
ומבואר בגמרא שכיון שהמנהג היה להחזיר מתנה ממילא כשנותנים שושבינות זה על דעת להחזיר ואפשר לתבוע בבית דין את המקבל שיביא גם הוא מתנה כשהנותן מתחתן.
אמנם אם המקבל מחזיר מתנה יותר ממה שהוא קיבל אין בזה איסור ריבית, למשל אם אחד נותן לחברו בחתונה מתנה 100 דולר, והשני מחזיר מתנה 150 דולר אין בזה איסור ריבית, אף שהוא חייב להחזיר, נמצא שיש כאן חוב, והוא משלם יותר מהחוב, אין בזה ריבית.
ופירש הנימוקי יוסף הטעם שאינו מוסיף בכוונה לתת ריבית רק כדי לגמול חסד עמו, ופירש שאין ללמוד מזה להלוואה שיהיה מותר לשלם יותר, כיון שהדרך בהלוואה לתת בריבית ואסור, וגם שרגילות ללוות הרבה פעמים, ומובן שכשמוסיף זה עבור ההלוואה, אבל בנישואין זה לא קורה כמה פעמים באדם אחד.
אכול עמי מה שהאכלתני
מצאנו בהלכות סעודה (סי' ק"ע סי"ג) שכתב הרמ"א שאחד שהתארח אצל חברו לא יאמר לו בוא ואכול איתי מה שהאכלתני, שכשאומר לו כך נראה כאילו מה שאכל זה הלוואה וכעת פורע את חובו, ויש לחוש שיאכיל אותו יותר ממה שאכל אצלו, ויש בזה משום ריבית.
והדבר מחודש שהרי בשעה שאכל לא נתחייב להשיב לו ולא נעשה חוב, ואף על פי כן, אם אומר לו שרוצה להשיב לו כנגד מה שאכל אצלו אסור, וכבר ביאר המשנ"ב שזה לא ריבית מדינא רק נראה כריבית.
רואים שעל ידי הדיבור יכול להשתנות מהיתר גמור לאיסור גמור, שבנישואין שיש חוב להחזיר אך אינו מפרש שכנגד מה שנתן לו, מותר כיון שהתוספת מתפרשת כמתנה לשמחת הנישואין ולא כריבית, מאידך כשמאכיל את חברו ואומר לו שזה כנגד מה שאכל עימו הופך את הדבר לריבית.
זהירות מריבית בביקור גומלין
הדבר מצוי בין קרובים שמתארחים אצל גיסים לשבת ואח"כ מזמינים אותם לביקור גומלין, ובדרך כלל משתדלים להרבות בסעודה כדי שיהיה הרגשה נעימה כנגד מה שהתארחו, והדבר מותר רק ויש ליזהר שלא יאמרו תאכלו כנגד מה שאכלנו אצלכם, והאריך בזה הגר"פ וינד שליט"א בספר התשובות (חלק א' סי' צ"א).
עוד יש להזהר במשלוחי מנות שנהוג להחזיר למי ששלח, ואסור לומר אחזיר לך כנגד מה ששלחת לי.
ריבית במתנת חתונה
מעשה באחד שהגיע לחתונת חברו והביא לו מעטפה עם שלוש מאות ₪, שמח החבר ואמר לו הרי אתה מתחתן בעוד חצי שנה בעזרת השי"ת אביא לך ארבע מאות ₪ כפי ששמחת אותי.
והנה כפי המתבאר בסוגייתנו מותר לתת יותר ממה שקיבל, אך בזה שאמר לו שמחזיר לו יותר ממה שנתן קלקל את המתנה והפך אותה לריבית.
וע"ז יש להמליץ מות וחיים ביד הלשון.